האם חולים הסובלים מדיכאון לאחר שבץ אינם זוכים לטיפול ראוי? (Stroke)

למרות השכיחות הגבוהה של דיכאון, העשוי להשפיע באופן משמעותי על סיכויי ההישרדות של חולים לאחר שבץ, מחקר חדש מצא כי מרבית החולים לאחר שבץ, הסובלים מדיכאון, אינם מקבלים טיפול תרופתי בנוגדי-דיכאון.

החוקרים מצאו כי 5 שנים לאחר שבץ, קרוב ל-20% מהשורדים סבלו מדיכאון, אך רק 22% קיבלו טיפול מתאים. דיכאון לאחר שבץ פוגע באיכות החיים ומעלה את שיעורי התמותה, ולכן חשוב מאוד לאבחן ולטפל במצבים אלו.

כחלק ממחקר NEMESIS (North East Melbourne Stroke Incidence Study), מחקר מבוסס-קהילה, שכלל 306,631 חולים עם אירוע שבץ ראשון ממלבורן באוסטרליה, החוקרים ביקשו להעריך את שכיחות דיכאון וטיפול בנוגדי-דיכאון 5 שנים לאחר השבץ.

חולים ששרדו אירוע שבץ עברו בדיקות סקר לדיכאון באמצעות סולם IDA (Irritability, Depression, Anxiety). נבדקים עם בעיות תקשורת או הפרעות קוגנטיביות לא עברו בדיקות סקר לדיכאון מאחר שלא ניתן לאבחן דיכאון בשיטה זו. בנוסף, כל המשתתפים נשאלו אודות הטיפול התרופתי שקיבלו, כולל מרשמים לטיפול בנוגדי-דיכאון.

משתתפים שהשיגו ציון של 7 נקודות או יותר אובחנו עם דיכאון. 5 שנים לאחר שבץ, שרדו 445 (45%) מבין 978 המקרים, 64 מהם הוצאו מהמחקר. סה”כ, בדיקות סקר בוצעו ב-289 חולים ששרדו 5 שנים לאחר אירוע שבץ.

החוקרים מצאו כי 17% מהמשתתפים בקבוצה זו סבלו מדיכאון קליני, אך רק 22% קיבלו טיפול בנוגדי-דיכאון. בנוסף, 28% מאלו שסבלו מדיכאון וקיבלו טיפול מתאים, עדיין סבלו מדיכאון.

לדברי החוקרים, השיעור הנמוך של טיפול בחולים לאחר שבץ הסובלים מדיכאון מעיד על כך שרופאים אינם מוכנים לתת טיפול שלא הוכח יעיל ובטוח לטיפול בדיכאון בחולים לאחר שבץ. גורם נוסף שעשוי להשפיע על המצב הוא פיספוס אבחנה של דיכאון.

החוקרים כותבים כי היה מפתיע לגלות כי אחוז גבוה מהחולים (72%) שקיבלו טיפול בנוגדי-דיכאון לא סבלו מדיכאון. ממצא זה עשוי להעיד על יעילות הטיפול בנוגדי-דיכאון, אך עשוי לנבוע מכך שהטיפול ניתן לאינדיקציה אחרת מדיכאון, דוגמאת טיפול בכאב.

יתרה מזאת, החוקרים מספרים כי בנבדקים שלא השלימו את בדיקת IDA בשל דיספאזיה או הפרעה קוגניטיבית היו בסיכוי גבוה יותר לקבל טיפול בנוגדי-דיכאון, בהשוואה לחולים שיכלו להשלים את הבדיקה.

אחת ממגבלות המחקר נובעת מהעדר נתונים אודות מינוני התרופות, משך הטיפול והאינדיקציה לשמה ניתן הטיפול, שעשויים להביא להערכת-יתר של הטיפול בדיכאון ויעילותו.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מוכיחים את הצורך הדחוף במחקר אקראי ומבוקר גדול, לבחינת נושא הטיפול בנוגדי-דיכאון בחולים לאחר שבץ.

Stroke. 2006. Published online September 28, 2006

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן