ממחקר חדש עולה כי קיים קשר בלתי-תלוי בין הפרעה בסבילות לגלוקוז (Impaired Glucose Tolerance) ובין סיכון מוגבר לשבץ בחולים שאינם סכרתיים, שפיתחו בעבר TIA או שבץ קל.
Impaired Glucose Tolerance, המוגדרת כרמת סוכר לא-בצום בתחום 7.8-11.0 mmol/L (140.4-198 מ”ג לד”ל), נקשרה בעבר לשבץ בחולים עם מחלת עורקים קורונרית. עם זאת, לא היה ברור אם הפרעה מטבולית זו מעלה את הסיכון בחולים עם TIA קודם או שבץ קל.
החוקרים בדקו את השפעת סבילות לגלוקוז על הסיכון לשבץ בקרב 3127 חולים עם TIA קודם או שבץ קל, שהשתתפו במחקר שהשווה בין אספירין ו-Atenolol ופלסבו. תקופת המעקב הממוצעת היתה 2.6 שנים.
במהלך תקופת המעקב, 272 משתתפים פיתחו שבץ ו-200 פיתחו התקף לב או מוות לבבי.
לדברי החוקרים, נרשמה עליה של 80% בסיכון לשבץ בחולים עם Impaired Glucose Tolerance, אך בחולים עם רמות נמוכות מאוד (פחות מ-4.6 מ”מול לליטר) היה גם סיכון מוגבר ב-50%, בהשוואה לאלו עם רמות סוכר תקינות. בחולים עם סכרת סמויה זוהה הסיכון הגדול ביותר לשבץ עליה של כמעט פי 3 בסיכון בהשוואה לחולים עם רמות סוכר תקינות.
בניגוד לכך, נראה כי רמות הסוכר לא השפיעו כלל על הסיכון להתקף לב או תמותה לבבית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי איזון סוכר הדוק, הן בחולי סכרת מסוג 1 והן בחולי סכרת מסוג 2, מוריד את הסיכון לשבץ ואירועים מאקרווסקולרים אחרים. לטענתם, יש לערוך מחקרים באשר למניעה שניוניות בכדי לבחון אם איזון סוכר הדוק מוריד את היארעות שבץ בחולים אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!