לאור תוצאות שני מחקרים חדשים עולה כי אין הבדל בשיעורי התמותה לאחר 5 שנים בהשוואה בין Percutaneous Intervention (PCI) ובין Coronary Artery Bypass Grafting (CABG) לטיפול בחולים עם Multiple-Vessel Coronary Artery Disease. עם זאת, בטיפול PCI תוך שימוש בסטנט מתכתי קיים שיעור מוגבר לרה-וסקולריזציה חוזרת.
במחקר Arterial Revascularization Therapies Study (ARTS) עקבו אחר 1,205 נבדקים עם חסימה של לפחות 2 עורקים קורונרים גדולים. 600 נבדקים עברו Stent Implantation, 605 עברו CABG.
מהמחקר עולה כי שיעור התמותה לאחר 5 שנים עמד על 8.0% בקרב הקבוצה שטופלה בסטנט, לעומת 7.6% בקבוצת הנבדקים שעברו ניתוח מעקפים (P=0.83). לא נמצא הבדל בשיעור ההאירעות המשולב של מוות, שבץ או התקף לב (18.2% לעומת 14.9%, P=0.14).
אולם, הצורך ברה-וסקולריזציה חוזרת היה גבוה באופן משמעותי בקבוצת מטופלי PCI (30.3% לעומת 8.8%). כמו כן, בקבוצה זה תסמיני אנגינה היו נפוצים יותר (21.2% לעומת 15.5%).
עבור 208 הנבדקים שסבלו מסכרת, לא נמצאו הבדלים בשיעורי התמותה בין הקבוצות.
עם זאת, בקבוצת מטופלי סטנט נרשם שיעור תמותה גבוה משמעותית בקרב החולים הסכרתיים, לעומת חולים לא-סכרתיים (13.4% לעומת 6.8%, P=0.03). בקבוצת CABG לא היה כלל הבדל.
תוצאות מחקר ERACI II היו דומות לתוצאות ARTS. במחקר זה עקבו אחר 225 נבדקים שחולקו באופן אקראי. שיעור התמותה לאחר 5 שנים עמד על 7.1% בקבוצת PCI לעומת 11.5% בקבוצת CABG (P=0.182).
ב-28.4% ממטופלי PCI היה צורך ברה-וסקולריזציה, לעומת 7.2% ממטופלי CABG. העלות למטופל היתה גבוהה באופן משמעותי בקרב המטופלים בסטנט (13,584$ לעומת 11,362$).
במאמר מערכת נכתב כי בשני המחקרים (ARTS ו-ERCAI II) עקבו אחר חולים הסובלים מצורות פחות חמורות של מחלות קורונריות, מאחר שהחולים היו צריכים להתאים לשני הטיפולים. מסיבה זו, לא ניתן להשליך מתוצאות המחקר לצורות חמורות יותר של המחלה.
בנוסף, נכתב כי תומכנים משחררי-תרופות עשויים להקטין את הצורך המוגבר ברה-וסקולריזציות חוזרות לאחר PCI.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!