נתונים ממחקר רטרוספקטיבי קנדי מצביעים על העובדה כי סטטינים קשורים לסיכון נמוך לתמותה בקרב מבוגרים עם אי ספיקת לב גדשתית שאובחנה לאחרונה.

.

המחקר כלל את מחוז אונטריו והוגבל לחולים בגילאים 66-85 שנה, ללא סרטן אשר שרדו לפחות 90 יום לאחר אישפוז בעקבות אי ספיקת לב גדשתית שאובחנה לאחרונה

. המדד הראשון שנבדק היה אחוז התמותה מכל הסיבות, אוטם שריר לב חריף אך לא קטלני או שבץ לא קטלני בקרב אנשים שהחלו לאחרונה שימוש בסטטינים (n = 1146) בהשוואה לאלו שלא השתמשו (n = 27, 682). .

במשך 7 שנים, אוטם שריר לב חריף, או שבץ התרחשו ב-217 מקבלי סטטין: 13.6 ל-100 שנות אדם , לעומת 12,299 אנשים שלא קיבלו סטטין: 21.8 ל-100 שנות אדם, סיכון יחסי של 0.72 ).

המדד המשמעותי ביותר שהצביע על היתרון של הטיפול בסטטינים היה ההפחתה בתמותה הכללית מכל הסיבות : סיכון יחסי לתמותה של 0.67 .

הירידה בסיכון היחסי לאוטם שריר הלב ושבץ (סיכון יחסי של 0.81 ) הייתה פחות משמעותית. .

החוקרים מסכמים כי שימוש בסטטינים קשור לסיכון נמוך יותר בקרב קשישים שאובחנו לאחרונה כסובלים מאי ספיקת לב.

הם מוסיפים כי בעוד שטיפול בסטטינים נמצא כבר כבעל יעילות במטופלים עם מחלת לב כלילית ושבץ, במחקר זה לא היה ביכולתם לשלוט בכל גורמי הסיכון הפרוגנוסטיים, לרבות ה-EF של חדר שמאל ורמות הליפידים בסרום. יש צורך בעדויות טובות יותר אשר יוכלו לכוון את הקלינאים לזהות את המטופלים עם אי ספיקת לב שעשויים להשיג תועלת מטיפול בסטטינים.

Arch Intern Med. 2005;165:62-67.