האם ריצת מרתון מעלה סיכון לנזק כלייתי? (Am J Kidney Dis)

ממחקר שכלל 22 משתתפים שלקחו חלק בריצת מרתון בקונטיקט עולה כי במרבית הרצים התפתח נזק כלייתי חד וזמני מיד לאחר המירוץ. במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Kidney Disease מדווחים החוקרים כי ריכוז קריאטינין בדם ורמות אלבומין בשתן עלו לאחר המרתון, כאשר בדיקות מיקרוסקופיות העידו על על נזק טובולארי אקוטי.

גילאי המשתתפים במחקר נעו בין 22-63 שנים (גיל ממוצע, 44 שנים). כל המשתתפים במחקר היו עם מדד מסת גוף של 18.5-24.9 ק”ג למטר בריבוע, ורצו בממוצע לפחות 20 ק”מ בשבוע במהלך שלוש השנים האחרונות. החוקרים לא כללו במחקר פציעות ריצה מג’וריות במהלך ארבעת החודשים האחרונים, משתתפים שלקחו חלק במרתון אחר בארבעת השבועות שקדמו למירוץ האמור וטיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים ביומיים שלפני או ביום שלאחר הריצה.

במהלך המחקר נאספו דגימות 24 שעות לפני המרתון, מיד לאחריו ו-24 שעות מאוחר יותר. בנוסף לריכוז קריאטינין וקריאטין קינאז בדם ואלבומין בשתן, החוקרים בחנו מספר סמנים בשתן לנזק כלייתי (דוגמת IL-6 ו-IL-18) ותיקון (דוגמת YKL-40). הם גם בחנו סמן חדש בשתן בשם NGAL (Neutrophil Gelatinase Associated Lipocalin), שזוהה כסמן לנזק כלייתי חד.

ב-23% מהרצים במדגם תועדו רמות NGAL של 90 ננוגרם/מ”ל, רמה הקרובה לזו שמזוהה לרוב בחולים קריטיים, דוגמת חולים עם תסמונת הפטו-רנאלית או חולים מיד לאחר ניתוח לבבי. החוקרים משערים כי העליה בטמפרטורת הליבה, דלקת סיסטמית, התייבשות וירידה בזרימת דם לכליות עשויים לעמוד בבסיס הנזק הכלייתי החד ברצי מרתון.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים לאישור ממצאי המחקר במדגמים גדולים יותר עם מעקב ממושך יותר אחר התפקוד הכלייתי.

Am J Kidney Dis. Published online March 28, 2017

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן