גורמים המנבאים חזרה לפעילות לאחר פציעה של שרירי מיתר הברך (Br J Sports Med)

במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Sports Medicine מדווחים חוקרים כי בחולים לאחר פציעות של שרירי מיתר הברך (Hamstrings), קיים קשר בין הצפי לזמן החזרה לפעילות וחסר בבבדיקה פסיבית להרמת רגל ישרה ובין הזמן עד לחזרה לפעילות.

ברקע למחקר מסבירים  החוקרים כי מחקרים קודמים בנוגע לערך הפרוגנוסטי של מאפיינים קליינים ומדדים בבדיקות MRI לניבוי הזמן עד לחזרה לפעילות לאחר פציעות של שרירי מיתר הברך הדגימו תועלת מוגבלת למדדים שנבחנו. חלק מהמחקרים סבלו ממגבלות מתודולוגיות רבות, כולל מבנה רטרוספקטיבי וניתוח חד-משתני בלבד. במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את הערך הפרוגנוסטי של מדדים קליניים ומדדים הדמיתיים בניבוי החזרה לפעילות באמצעות ניתוח רב-משתנים.

החוקרים בחנו באופן פרוספקטיבי 28 מדדים קליניים והדמייתיים להערכת הקשר עם הזמן עד לחזרה לפעילות ב-80 ספורטאים לא-מקצוענים, עם עדות לפגיעה בשרירי מיתר הברך בבדיקת MRI, שלקחו חלק בתכנית שיקום סטנדרטית.

74 ספורטאים היו זמינים להערכת הנתונים. מהתוצאות עולה כי תשעה משתנים ענו על הקריטריונים לניתוח רב-משתנים: עצימות הפעילות הספורטיבית, רמת הפעילות הספורטיבית, הצפי של הספורטאי לזמן החזרה עד פעילות, משך אי-הנוחות במישוש, חסר בהרמה פאסיבית של רגל ישרה, מדדי כאב בכיפוף איזומטרי של הברך, כוח בכיפוף איזומטרי של הברך והמרחק בין הקוטב הפרוקסיאמלי של הסיגנל המוגבר בבדיקת MRI ובין גבששת השת (tuber ischiadicum). מבין אלו, רק הצפי של הספורטאי לזמן הנדרש עד לחזרה לפעילות וחסר בהרמה פאסיבית של רגל ישרה נותרו קשורים בקשר משמעותי עם זמן החזרה לפעילות לאחר ניתוח סטטיסטי.

בעקבות ממצאי המחקר, החוקרים ממליצים להתבסס על מדדים קליניים ולא על מדדים הדמייתיים בהערכת הצפי עד לחזרה לפעילות לאחר פציעות של שרירי מיתר הברך.

Br J Sports Med. 2014;48(18):1358-1363

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן