במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Sports Medicine מדווחים חוקרים כי בחולים לאחר פציעות של שרירי מיתר הברך (Hamstrings), קיים קשר בין הצפי לזמן החזרה לפעילות וחסר בבבדיקה פסיבית להרמת רגל ישרה ובין הזמן עד לחזרה לפעילות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים בנוגע לערך הפרוגנוסטי של מאפיינים קליינים ומדדים בבדיקות MRI לניבוי הזמן עד לחזרה לפעילות לאחר פציעות של שרירי מיתר הברך הדגימו תועלת מוגבלת למדדים שנבחנו. חלק מהמחקרים סבלו ממגבלות מתודולוגיות רבות, כולל מבנה רטרוספקטיבי וניתוח חד-משתני בלבד. במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את הערך הפרוגנוסטי של מדדים קליניים ומדדים הדמיתיים בניבוי החזרה לפעילות באמצעות ניתוח רב-משתנים.
החוקרים בחנו באופן פרוספקטיבי 28 מדדים קליניים והדמייתיים להערכת הקשר עם הזמן עד לחזרה לפעילות ב-80 ספורטאים לא-מקצוענים, עם עדות לפגיעה בשרירי מיתר הברך בבדיקת MRI, שלקחו חלק בתכנית שיקום סטנדרטית.
74 ספורטאים היו זמינים להערכת הנתונים. מהתוצאות עולה כי תשעה משתנים ענו על הקריטריונים לניתוח רב-משתנים: עצימות הפעילות הספורטיבית, רמת הפעילות הספורטיבית, הצפי של הספורטאי לזמן החזרה עד פעילות, משך אי-הנוחות במישוש, חסר בהרמה פאסיבית של רגל ישרה, מדדי כאב בכיפוף איזומטרי של הברך, כוח בכיפוף איזומטרי של הברך והמרחק בין הקוטב הפרוקסיאמלי של הסיגנל המוגבר בבדיקת MRI ובין גבששת השת (tuber ischiadicum). מבין אלו, רק הצפי של הספורטאי לזמן הנדרש עד לחזרה לפעילות וחסר בהרמה פאסיבית של רגל ישרה נותרו קשורים בקשר משמעותי עם זמן החזרה לפעילות לאחר ניתוח סטטיסטי.
בעקבות ממצאי המחקר, החוקרים ממליצים להתבסס על מדדים קליניים ולא על מדדים הדמייתיים בהערכת הצפי עד לחזרה לפעילות לאחר פציעות של שרירי מיתר הברך.
Br J Sports Med. 2014;48(18):1358-1363
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!