התערבויות פסיכולוגיות ופסיכו-סוציאליות המתמקדות בהזיות שמיעה בחולים עם הפרעות מהספקטרום של סכיזופרניה מלוות בהקלה בחומרה ותדירות הזיות וכן בשיפור תסמינים נוספים. מבין ההתערבויות שנבחנו, טיפול באמצעות אווטארים הדגים את התועלת העקבית ביותר.

החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה 23 מחקרים אקראיים שפורסמו עד אוגוסט 2025 ובחנו את ההתערבויות הפסיכולוגיות והפסיכו-סוציאליות הממוקדות בהזיות שמיעה בלמעלה מ-2,000 מבוגרים עם הפרעות מהספקטרום של סכיזופרניה (גיל ממוצע של 39 שנים, 53% גברים).

קרוב ל-1,100 משתתפים נכללו בקבוצות ההתערבות שכללו חמש גישות טיפול, כולל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול באמצעות אווטארים, טיפול בדו-שיח, גישות דיגיטאליות והתערבויות משולבות. יתר המשתתפים נכללו בקבוצת הביקורת (ביקורת פעילה, טיפול כרגיל, רשימת המתנה, או משלב של אלו).

התוצא העיקרי היה השינוי בין הקבוצות בהזיות שמיעה מתחילת המחקר עד להערכה לאחר-טיפול. תוצאים משניים כללו את השינויים בחומרת הזיות שמיעה, תדירות, מצוקה ואמונות ותסמינים קליניים אחרים, דוגמת כלל התסמינים, תסמינים חיוביים, תסמינים שליליים, מחשבות שווא, דיכאון וחרדה.

בהשוואה לביקורות, התערבויות ממוקדות לוו בהקלה בחומרת הזיות שמיעה לאחר הטיפול (הבדל ממוצע מתוקן של 0.18-, p=0.007; מספר נדרש לטיפול של 16 חולים) ולאחר מעקב ממוצע של 27 שבועות (הבדל ממוצע מתוקן של 0.15-, p=0.01).

התערבויות ממוקדות נקשרו עם ירידה במצוקה (הבדל ממוצע מתוקן של 0.19-, p=0.01) ותדירות (הבדל ממוצע מתוקן של 0.28-, p=0.002) הזיות שמיעה, כלל תסמינים (הבדל ממוצע מתוקן של 0.29-, p=0.002), תסמינים חיוביים (הבדל ממוצע מתוקן של 0.24-, p<0.001), מחשבות שווא (הבדל ממוצע מתוקן של 0.27-, p<0.001), דיכאון (הבדל ממוצע מתוקן של 0.19-, p=0.001) וחרדה (הבדל ממוצע מתוקן של 0.28-, p=0.006) בהשוואה לביקורות לאחר-טיפול.

מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי רק טיפול באווטאר לווה בירידה בחומרת הזיות שמיעה, תדירות ומצוקה (הבדל ממוצע מתוקן של 0.37-, 0.34- ו-0.29-, בהתאמה, p<0.001 בכל המקרים).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי הסקירה תומכים בהוספת התערבויות אלו לטיפול התרופתי באוכלוסיית חולים זו, כאשר טיפול באווטאר הדגים את התוצאות המבטיחות ביותר מבין גישות הטיפול שנבחנו בסקירה.

JAMA Psychiatry, June 17, 2026

לידיעה במדסקייפ