בהיעדר טיפול, ירידת השמיעה עלולה להשפיע באופן משמעותי על יכולת התקשורת, על התפקוד הפסיכו־סוציאלי, על הבריאות הקוגניטיבית ועל הבריאות הגופנית. אפילו שמכשירי שמיעה חד־צדדיים או דו־צדדיים הם הטיפול המקובל, עדיין חסרים נתונים מבוססים באשר ליעילותם היחסית.

שיטות
מחקר קליני אקראי, חד־סמיות, בעל שתי קבוצות מקבילות, שנערך במרפאות האודיולוגיות של המרכזים הרפואיים של אוניברסיטת דיוק ואוניברסיטת ונדרבילט בשנים 2021 עד 2024. משך המעקב לצורך הערכת התוצאה העיקרית היה שלושה חודשים.

במחקר נכללו משתתפים בני 50 לפחות עם ירידת שמיעה הקשורה לגיל, אשר ביקשו להתאים מכשירי שמיעה והיו בעלי ניסיון קודם של פחות משלושה חודשים בשימוש במכשירי שמיעה. המשתתפים הוקצו באקראי לקבוצה שקיבלה מכשירי שמיעה דו־צדדיים או לקבוצה שקיבלה מכשיר שמיעה חד־צדדי. בשתי הקבוצות הותאמו מכשירי שמיעה מסחריים מסוג Receiver-in-the-Canal (RIC), הניתנים בהתאמה מקצועית.

מדדי התוצאה
השערת המחקר הייתה שהתאמת מכשירי שמיעה דו־צדדיים תביא לתועלת רבה יותר בהשוואה להתאמת מכשיר חד-צדדי. מדד התוצאה העיקרי היה השיפור בתפקוד השמיעתי כפי שנמדד באמצעות שאלון Abbreviated Profile of Hearing Aid Benefit (APHAB).

התועלת הוגדרה כהפרש בין הציון הכללי בשאלון APHAB לאחר שלושה חודשי שימוש במכשירי השמיעה לבין הציון שנמדד לפני תחילת הטיפול, ללא מכשירי שמיעה.

הניתוח העיקרי התבסס על רגרסיה ליניארית של מידת השיפור בציון APHAB לאחר שלושה חודשים, תוך התחשבות במרכז הרפואי שבו טופל המשתתף ובקבוצת הטיפול שאליה הוקצה.

תוצאות
במחקר נכללו 275 משתתפים, מהם 148 נשים (53.8%). הגיל הממוצע היה 70.9 שנים (סטיית תקן 7.9). בקבוצת מכשיר השמיעה החד־צדדי נכללו 136 משתתפים, ובקבוצת מכשירי השמיעה הדו־צדדיים 139 משתתפים.

בשתי הקבוצות נמצא שיפור בעקבות השימוש במכשירי השמיעה, אולם השיפור בקבוצת המכשירים הדו־צדדיים היה גדול יותר באופן מובהק סטטיסטית.

מסקנות
תוצאות המחקר מצביעות על כך שהתאמת מכשירי שמיעה דו־צדדיים מעניקה תועלת רבה יותר, על פי דיווחי המטופלים, בהשוואה להתאמת מכשיר שמיעה חד־צדדי. עם זאת, אף שההבדל בין הקבוצות היה מובהק מבחינה סטטיסטית, עדיין לא ברור אם הוא מגיע לסף של משמעות קלינית.

שתי שיטות ההתאמה הביאו לשיפור בעל משמעות עבור המטופלים. ממצאים אלה עשויים לסייע בקבלת החלטות בנוגע להתאמת מכשירי שמיעה, אך עדיין אינם מספקים בסיס לקביעת המלצה גורפת להתאמה דו־צדדית כסטנדרט טיפולי מחייב.

שימוש במדד סובייקטיבי בלבד כתוצאה העיקרית

הביקורת העיקרית לגבי מחקר זה הינה שהיא מבוססת רק על שאלון APHAB שהוא כלי מקובל להערכת התועלת ממכשירי שמיעה, אך הוא מבוסס על דיווח עצמי.

במחקר מסוג זה היה צריך שיינתן משקל משמעותי גם למדדים אובייקטיביים, ובמיוחד:

– הבנת דיבור ברעש, לוקליזציה של מקורות קול

– הבנת דיבור כאשר הדובר והרעש מגיעים מכיוונים שונים

– תפקוד שמיעתי בסביבות אקוסטיות מורכבות

הרי אלה בדיוק התחומים שבהם אמורה להתבטא התועלת של שמיעה דו־צדדית. בהיעדר נתונים אלה במדד התוצאה העיקרי, המחקר אינו בוחן באופן מלא את היתרונות הפיזיולוגיים הצפויים מהתאמה דו־צדדית.

כמו כן, שלושה חודשים הם תקופה סבירה להסתגלות ראשונית למכשירי שמיעה, אך ייתכן שאינם מספיקים להערכת מלוא התועלת מהתאמה דו־צדדית.

בנוסף, חסרה התייחסות להבדלים בין המטופלים. הממוצע הקבוצתי עלול להסתיר הבדלים משמעותיים בין מטופלים. ייתכן כי התועלת מהמכשיר השני תלויה בגורמים כמו חומרת ירידת השמיעה, יכולת דיסקרימינציה, גיל, פעילות חברתית וחשיפה לסביבות רועשות.

חסרה גם השוואה תוך־נבדקית. אפשר היה להפיק מידע נוסף אילו כל משתתף היה מתנסה בשתי האפשרויות, חד־צדדית ודו־צדדית, בסדר אקראי.

Smith LS et al: Unilateral and Bilateral Hearing Aids for Age-Related Hearing Loss: A Randomized Clinical Trial.
JAMA Otolaryngol Head Neck Surg. 2026 Oct 1;152(10):970-978