במאמר שפורסם בכתב העת Circulation מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה קשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין אירועים קרדיווסקולאריים וצרברווסקולאריים מג’וריים בחולים לאחר התערבות כלילית מילעורית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים להערכת המשמעות הפרוגנוסטית של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם מחלת עורקים כלילית. הם הניחו כי דום נשימה חסימתי בשינה מנבא אירועים לבביים וצרברווסקולאריים מג’וריים בחולים לאחר התערבות כלילית מילעורית.
מדובר במחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, שכלל חולים שטופלו בהצלחה ב-PCI (Percutaneous Coronary Intervention) בחמש מדינות. בתקופה שבין דצמבר 2011 ועד אפריל 2014, 1,748 חולים מתאימים נכללו באופן פרוספקטיבי. 1,311 חולים שהשלימו את המחקר בתוך שבעה ימים מהתערבות כלילית מילעורית שימשו כקבוצת המחקר. תומכנים מצופי תרופה שימשו ב-80.1% מהחולים.
דום נשימה חסימתי בשינה, שהוגדר בנוכחות מדד אפניאה-היפוניאה של 15 אירועים ומעלה בשעה, תועד ב-45.3% מהמשתתפים. תוצא אירועים לבביים וצרברווסקולארים מג’וריים כלל שילוב של תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לא-פטאלי של שריר הלב, אירוע מוחי לא-פטאלי ורה-וסקולריזציה לא-מתוכננת ותועד ב-141 חולים במהלך חציון מעקב של 1.9 שנים.
שיעורי ההיארעות של סיבוכים לבביים וצרברווסקולאריים מג’וריים היו גבוהים יותר בקבוצת החולים עם דום נשימה חסימתי בשינה (לאחר שלוש שנים: 18.9% לעומת 14%, p=0.001). מניתוח סטטיסטי עלה כי דום נשימה חסימתי בשינה הינו גורם מנבא של סיבוכים לבביים וצרברווסקולאריים מג’וריים, עם יחס סיכון מתוקן של 1.57, ללא תלות בגיל, מגדר, מוצא, מדד מסת גוף, סוכרת ויתר לחץ דם.
החוקרים ממליצים לבחון גישות טיפול להפחתת הסיכון על-רקע דום נשימה חסימתי בשינה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!