במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים מארצות הברית על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי הופעה מוקדמת של אלח-דם בפגים שנולדו לאחר 22 עד 29 שבועות היריון ובמשקל שנע בין 401 ועד 1500 גרם מלווה בעליה ניכרת בשיעורי התמותה או הישרדות עם תחלואה משמעותית.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את האפידמיולוגיה והמיקרוביולוגיה של הופעה מוקדמת של אלח-דם בתינוקות שנולדו בשלב מוקדם מאוד וזאת על-סמך מדגם ארצי מייצג של תינוקות מבתי חולים אוניברסיטאיים ובקהילה במטרה לסייע בבחירת טיפול אנטיביוטי אמפירי, זיהוי גורמי סיכון לזיהום ועזרה בחיזוי הפרוגנוזה של התינוקות.
המחקר הפרוספקטיבי, תצפיתי, כלל פגים שנולדו לאחר 22-29 שבועות היריון ובמשקל שנע בין 401 ועד 1500 גרם, בתקופה שבין ינואר 2018 ועד דצמבר 2019 ב-753 מרכזים רפואיים בצפון אמריקה. הופעה מוקדמת של אלח-דם הוגדרה בנוכחות זיהום חיידקי מוכח בתרבית דם או נוזל שדרה בתוך 3 ימים מהלידה. החוקרים השוו את המאפיינים הדמוגרפיים והקליניים ואת התוצאות בין תינוקות עם וללא הופעה מוקדמת של אלח-דם.
מבין 84,333 תינוקות שנכללו במחקר, 1,139 אובחנו עם הופעה מוקדמת של אלח-דם, עם שיעורי היארעות של 13.5 מקרים ל-1,000 פגים (רווח בר-סמך 99% של 12.5-14.6). הפתוגנים הנפוצים ביותר כללו את Escherichia coli (538 מבין 1,158 מקרים, 46.5%) ו-Group B Streptococcus (218 מבין 1,158, 18.8%). בתינוקות עם הופעה מוקדמת של אלח תועד משך אשפוז ארוך יותר (חציון של 92 לעומת 66 ימים), כמו גם שיעורי הישרדות נמוכים יותר (67.5% לעומת 90.4%; יחס סיכון מתוקן של 0.82, רווח בר-סמך 95% של 0.79-0.85) ושיעורים נמוכים יותר של הישרדות ללא תחלואה (26.1% לעומת 59.4%, יחס סיכון מתוקן של 0.66, רווח בר-סמך 95% של 0.60-0.72).
החוקרים כותבים כי ההשפעה השלילית העמוקה של הופעה מוקדמת של אלח-דם בפגים שנולדו לפני השלמת 29 שבועות היריון מעידה על החשיבות רבה בפיתוח גישות חדשות למניעת סיבוך זה.
הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:
זהו אחד המחקרים העדכניים ביותר על זיהומים בפגים. ממחקר זה עולה כי שכיחות הזיהומים בפגים היא כ-1%. השכיחות עולה ככל שיורדים בגיל ההריון ומגיע לכדי כ-5% בשבוע 23. הסיכון לזיהום עולה כאשר הפגות נובעת מכוריואמניוניטיס אצל האם לעומת חילוץ “קר” של הפג בשל PET אימהי או IUGR. התמותה מזיהום סיסטמי בפגים היא כ-50% ולכן ברחבי העולם כ-80% מהפגים VLBW מטופלים אנטיביוטית. המזהם השכיח ביותר בפגים הקטנים הוא ה-E.Coli ורק לאחריו ה-GBS. יש לזכור כי עדיין כשליש מהזיהומים המולדים אינם E.Coli או GBS. בנוסף יש לזכור כי למרות שלא הוצג בעבודה זו, מעבודות אחרות אנו יודעים שכ-10% מחיידקי ה-E. Coli אינם רגישים לטיפול המקובל באמפיצילין וגנטמיצין. לכן, בבואנו להחליט על טיפול אנטיביוטי לפגים עלינו לשקול בזהירות מהו הטיפול המתאים וייתכן ויהיה צורך לסטות מן הטיפול המקובל בהתאם לאנטיביוגרם הקיים בכל מקום.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!