מאת ד”ר מיכל איזנשטט
מתוצאות מחקר שפורסם בירחון ה- Pediatrics במרץ 2010 עולה כי מומלץ לדאוג לשני מזרקי אפינפרין נגישים עבור ילדים עם רגישויות למזון אשר עלולות להיות מסכנות חיים.
החוקרים מסבירים כי כ- 3 מיליון ילדים בארצות הברית סובלים מרגישויות למזון, ומספר זה גדל. רגישויות למזון הינן הסיבה העיקרית לאנפילקסיס, תופעה אשר עלולה להיות קטלנית, ומתפתחת במהירות לכיווץ דרכי האוויר, גירוי העור ומערכת העיכול ויצירת הפרעות קצב. מצב זה מטופל באמצעות זריקת אפינפרין (אדרנלין), המגרה את הלב, מעלה את לחץ הדם, הקצב המטבולי ורמות הסוכר בדם.
מהספרות עולה כי בעקבות מחקרים קטנים בעבר הומלץ על כך שילדים שחוו אנפילקסיס בעקבות רגישות למזון, ישאו עמם מספר מנות של אפינפרין.
החוקרים ביקשו להגדיר בצורה מדויקת יותר את הצורך בזריקת אפינפרין ועבור אלו ילדים קיים צורך זה.
במחקר הנוכחי נבדקו 605 מקרים של 1,255 ילדים ע”י מעבר על גיליונות אשפוזיהם. גילם הממוצע היה 5.8 שנים ו 62% מתוכם היו בנים. כל הנבדקים התקבלו למיון בין השנים 2001 2006 עם תופעות אלרגיות הקשורות למזון , בעיקר בוטנים וחלב. תופעות חריפות נמדדו באמצעות ה- International Classification of Diseases, Ninth Revision, Clinical Modification, criteria.
אנפילקסיס הוגדר ע”י הבאים תגובה אלרגית בשתי מערכות איברים ומעלה או נוכחות של תת לחץ דם (פחות מ- 70 מ”מ כספית + (גיל [שנים] X 2) לילדים מתחת לגיל 10 שנים, ופחות מ- 90 מ”מ כספית לילדים בני 10 18 שנים) לאחר חשיפה למזון היוצר תגובה אלרגית.
מתוצאות המחקר עולה כי יותר מחצי מהנבדקים (52%, 95% CI 48%-57%) ענו על הקריטריונים של אנפילקסיס כתוצאה ממזון. בנוסף עולים הממצאים הבאים: 31% מהילדים עם אנפילקסיס קיבלו זריקת אפינפרין אחת לפני הגעתם למיון, ו 3% קיבלו יותר מזריקה אחת; 20% מהילדים עם אנפילקסיס טופלו במיון באמצעות אפינפרין, היתר טופלו באנטיהיסטמינים (59%) או סטרואידים (56%); במהלך כל האירוע האלרגי, 44% מהילדים עם אנפילקסיס טופלו באפינפרין; בין אלו שטופלו באפינפרין, 12% (95% CI 9%-14%) נזקקו ליותר ממנה אחת.
יש לציין כי גיל מבוגר יותר ומעבר מבית חולים אחר הודגמו כגורמי סיכון למתן מנה נוספת של אפינפרין.
לדברי החוקרים, ממצאי המחקר תומכים בהמלצה שילדים בסיכון לאנפילקסיס כתוצאה ממזון יישאו עימם 2 מזרקי אפינפרין.
החוקרים מציינים 3 מגבלות במחקרם. ראשית, יתכן והשימוש בגיליונות אשפוז גרם להכללת מידע לא מדויק או לא מלא. שנית, יתכן ומספר הילדים שקיבלו אפינפרין הוערך יתר על המידה היות וניתנה תשומת לב מיוחדת למקרים במיון. שלישית, מחלקת המיון בבית החולים בו נערך המחקר נמצאת בסביבה אקדמית בעלת מאפיינים עירוניים שאולי אינה מייצגת את כלל המרכזים המטפלים בארצות הברית.
מומחים טוענים כי תוצאות המחקר תומכות בהנחיות ה- FAAN (Food Allergy and Anaphylaxis Network). הארגון ממליץ כי לילדים עם היסטוריה של רגישויות חריפות למזון תהיה נגישות ליותר ממנה אחת של אפינפרין. הסיבות לכך נעוצות הן בממצאים דומים לאלו שעלו מן המחקר הנוכחי והן בכך שלעתים נעשה שימוש לא נכון במזרק הראשון, ועל כן עדיף לדאוג לגיבוי נגיש.
כמו כן, תומכים המומחים בהמלצת המחקר למקם בבתי ספר ומעונות יום מזרקי אפינפרין על מנת לחסוך להורים את העלויות שברכישת מספר מזרקים. הם מוסיפים כי ה- FAAN מממן מחקר שיבדוק את ההשפעות הכספיות של רגישויות למזון על המשפחות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!