טיפול מבוסס מיינדפולנס מלווה בהפחתה בהזיות שמיעה בחולי סכיזופרניה

מקור: J Psychiatric Res

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Psychiatric Research  עולה כי תוכנית לניהול הזיות שמיעה המבוססת על מיינדפולנס (Mindfulness-based auditory hallucination management) מלווה בהקלה משמעותית בהזיות שמיעה, חרדה ודיכאון ולשיפור משמעותי באיכות החיים, בהשוואה לטיפול סטנדרטי, בחולים עם סכיזופרניה.

המחקר האקראי ומבוקר נערך בין 2024 ל-2025 בסין וכלל 80 מבוגרים עם סכיזופרניה והזיות שמיעה. מחצית מהמשתתפים הוקצו באקראי לקבלת טיפול רגיל בתוספת מפגשי מיינדפולנס בני שעתיים פעמיים בשבוע במשך שמונה שבועות (גיל ממוצע של 45 שנים; 65% נשים), ואילו המחצית השנייה קיבלה טיפול רגיל בלבד (קבוצת ביקורת; גיל ממוצע של 50 שנים; 52.5% נשים).

התוצא העיקרי היה מדד Auditory Hallucinations Subscale של מדד Psychotic Symptom Rating Scales. תוצאים משניים כללו את מדד Hamilton Anxiety Rating Scale, מדד Hamilton Rating Scale for Depression ומדד Schizophrenia Quality of Life Scale. כל המדדים הוערכו בתחילת המחקר ולאחר ההתערבות.

בקבוצת ההתערבות עם מיינדפולנס נצפתה ירידה גדולה משמעותית בעוצמת הזיות השמיעה לאחר שמונה שבועות, בהשוואה לקבוצת הביקורת (שינוי מתחילת המחקר מ-24.0 ל-13.6 נקודות לעומת מ-24.75 ל-22.5 נקודות, בהתאמה (p<0.001).

עוד דווח על ירידה משמעותית במדדי דיכאון וחרדה בקבוצת ההתערבות, בעוד שבקבוצת הביקורת נצפתה ירידה מתונה בלבד (p<0.001 להשוואה בין הקבוצות). בנוסף, איכות החיים השתפרה באופן מובהק בקבוצת ההתערבות (p<0.001), אך לא בקבוצת הביקורת לא נצפה שינוי משמעותי. הירידה בחומרת הזיות השמיעה הייתה קשורה באופן מובהק לשיפור בציוני הדיכאון, החרדה ואיכות החיים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על כך שתוכנית מיינדפולנס הממוקדת בהזיות שמיעה עשויה לשמש כטיפול משלים יעיל בחולים עם סכיזופרניה, אם כי נדרש מחקר נוסף כדי לאשר את היעילות ארוכת הטווח ואת היתכנות היישום הקליני שלה.

J Psychiatric Res, Feb 11, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן