מנתונים שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-American College of Physicians עולה כי מרבית המטופלים עם תיעוד רפואי לאלרגיה לפניצילין למעשה אינם אלרגיים לתכשיר כלל. לטעות זו עשויות להיות השלכות משמעותיות על הטיפול בחולים ועל המאמצים כנגד התנגודת לטיפול אנטיביוטי.

המומחים מסבירים כי כ-10% מהאנשים באוכלוסיה הכללית מדווחים על היסטוריה של אלרגיה לפניצילין (עד 15% מהחולים המאושפזים), אך עד 90% מהחולים עם תיעוד זה יכולים לסבול היטב את הטיפול בפניצילין. הטעות בתווית נובעת מכך שהתגובות לא תוארו היטב בשלב מוקדם או שהאלרגיה חלפה עם השנים.

יש עדויות לפיהן אלרגיה לפניצילין בתיווך נוגדני IgE נחלשת עם הזמן וכי לאחר עשר שנים של הימנעות מהתרופה, בלמעלה מ-80% מהחולים אין עוד נוגדני IgE כנגד פניצילין.

עוד עולה מהנתונים כי חולים יכולים להתגבר עם הזמן על התגובות לאמינופניצילינים (כולל אלו עקב Amoxicillin ו-Ampicillin) מהר יותר בהשוואה לתגובות לפניצילין פראנטרלי.

רופאים מודעים היטב לכך שהתוויות של אלרגיה לפניצילין אינן תמיד מדויקות, אך ישנה הססנות בכל הנוגע לשינוי תוויות אלו. רבים נוקטים משנה זהירות בכל הסיכון לתופעות לוואי ונזק אפשרי במידה ולא מסווגים נכונה את המטופל.

כמו כן, חשוב לקחת בחשבון את האיום של עמידות לטיפול אנטיביוטי כאשר אפשרות מתן פניצילין אינה על הפרק. במקרים בהם מטופל מסווג כאלרגי לפניצילין, אפשרויות הטיפול לרוב מתרכזות במתן אנטיביוטיקה רחבת-טווח שהיא יקרה יותר, עם סיכון גבוה יותר לתופעות לוואי ועלולה לתרום לעמידות לטיפול אנטיביוטי. הדבר חשוב במיוחד בחולים קשישים, אלו עם מחלות כרוניות .

תוויות שגויה של אלרגיה לפניצילין עלולה לגרום נזק לחולים מאושפזים ולהוביל לתוצאות טיפול גרועות יותר. מחקרים מצאו כי תווית של אלרגיה לפניצילין מלווה במשך אשפוז ארוך יותר, שיעור גבוה יותר של אשפוזים חוזרים, נזק כליית חד, פתוגנים עם עמידות לתרופות אנטיביוטיות רבות וזיהומים נוזוקמיאליים.

חשוב מאוד להשלים אנמנזה מדויקת של היסטוריית טיפול תרופתי במטרה לקבוע אם מטופלים באמת סובלים מאלרגיה לפניצילין. שאלון ייעודי הכולל שאלות אודות תגובות רגישות-יתר לפניצילין, עשוי לסייע באיסוף מדויק של הפרטים הרפואיים.

עוד מסבירים המומחים כי במידה וחולה קיבל טיפול ב-Amoxicillin לפני שבועיים וסבל היטב את הטיפול, אזי ניתן להסיר בבטחה את תווית האלרגיה לפניצילין.

במידה וחולה הוגדר כאלרגי על-סמך ההיסטוריה הרפואית, על הרופאים לתעד את טיב התגובה ובמידה והחולה נדרש לטיפול בתרופה ממשפחת ביתא-לקטאם במהלך האשפוז או במרפאה, יש לקבל החלטה על-בסיס סוג הטיפול הנדרש.

מתוך כנס ה-ACP

לידיעה במדסקייפ