טיפול אינטרה-ויטראלי ב- dexamethasone implant עשוי להביא לשיפור מהיר במטופלים הסובלים מבצקת מקולרית סוכרתית (diabetic macular edema ) שאינה מגיבה למספר זריקות של נוגדVEGF (ר”ת של (multiple anti-vascular endothelial growth factor). המחקר הקוריאני פורסם במרץ ב- EYE.
החוקרים העריכו מה היה הקשר בין CT (ר”ת של choroidal thickness ) ו-CFT (ר”ת של ( (central foveal thickness חדות הראיה ביחס לטיפול בשתל, שלדבריהם הראה יעילות במטופלים הללו.
החוקרים בחנו באופן רטרוספקטיבי מידע מ-35 מטופלים (ו-35 עיניים) שטופלו בעבר באמצעות זריקות bevacizumab. כחודש לאחר הטיפול האחרון שקיבלו, המטופלים עברו לזריקה אינטרויטראלית אחת של dexamethasone implant.
בתחילת המחקר ה-CFT הממוצע היה 526.29 מיקרומטר. לאחר שלושה חודשים נראה שיפור משמעותי: הממוצע היה 316.15. החוקרים מצאו כי לאחר חצי שנה הנתונים הללו עלו ל- 457.07, וממצאים דומים נראו גם באשר ל-CT (289.91 מיקרומטר בתחילת המחקר, 266.85 לאחר שלושה חודשים, ו-278.63 לאחר כחצי שנה).
השיפור בחדות הראיה היה ניכר לאחר כחצי שנה ו-26% מהמטופלים הראו שיפור של שתי שורות של Snellen visual acuity. עם זאת, הטיפול לא הוביל לשיפור בעל מובהקות סטטיסטית בכל העיניים שטופלו. החוקרים משערים כי זאת בשל נזק מצטבר שנגרם לחלק מהעינים לאורך זמן, לפני הטיפול בשתל.
החוקרים מסכמים כי יש צורך במחקר פרוספקטיבי גדול ומבוקר כדי לבחון מה הקשר בין ה- CFT לבין ה-CT הסאבפובלי במטופלים הללו.
Eye 2016.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!