מחקר חדש נועד להשוות את החשיבות הפרוגנוסטית של בדיקת MRI spin-spin relaxometry, עם זו של Proton MRS, במקרים של אנצפלופתיה נאונטלית.

במסגרת המחקר, עקבו החוקרים אחר 21 יילודים שנולדו במועד, ואובחנו עם אנצפלופתיה נאונטלית, בגיל ממוצע של 3.1 ימים (בטווח של 1-5 ימים). זמני spin-spin relaxation נקבעו באזורי גרעיני הבסיס, והחומר הלבן באזור התלמוס, האונה הפרונטאלית, הפריאטלית והאוקסיפיטלית, על-פי הדמיות של 25 ו-200 מילישניות. את שיעורי המטבוליטים קבעו באמצעות בדיקת MRS באזור התלמוס.

התוצאות בגיל שנה סווגו על-פי אחד מהבאים: 1) תקינות  2) בינוניות (סימנים נוירומוטוריים או מנה התפתחותית לפי סולם Griffiths של 75-84), או 3) קשות (מנת חסר נוירומוטורי פונקציונאלי או התפתחותי של פחות מ-75, או נפטרו). החוקריים השוו את יכולת הניבוי וההבחנה בין תוצאות תקינות ואבנורמליות (שילוב של תוצאות בינוניות וקשות).

מהתוצאות עולה כי זמני spin-spin relaxation באזורי גרעיני הבסיס והתלמוס, עמדו בקורלציה חיובית עם התוצאות, וניבאו תוצאות אבנורמליות. למרות שזמני spin-spin relaxation באזורי התלמוס וגרעיני הבסיס ניבאו תוצאות אבנורמליות, בדיקות מטבוליטים באמצעות MRS ניבאו טוב יותר את התוצאות, ומבין אלו, Lactate/N-Acetylaspartate היה המדד המדויק ביותר.

לסיכום, זמני spin-spin relaxation באזור העמוק של החומר האפור, עלו במהלך הימים הראשונים שלאחר הלידה בילודים עם תוצאות פחות טובות. בדיקות MRS היו טובות יותר בניבוי הפרוגנוזה, בהשוואה לבדיקת זמני spin-spin relaxation , כאשר lactate/N-Acetylasparatate נמצא כמדד המדויק ביותר. עם זאת, שתי הטכניקות נמצאו שימושיות לניבוי הפרוגנוזה בשלב מוקדם, והעדיפות הפוטנציאלית של בדיקות spin-spin relaxation ברזולציה מרחבית עשויה להגדיר טוב יותר את המבנה האנטומי המדויק של הפגיעות בימים הראשונים שלאחר הלידה.

PEDIATRICS Vol. 118 No. 4 October 2006, pp. 1467-1477

הערות עורך:

עם הזמן אנו מגלים יותר ויותר את יתרונות ה-MRI וה-MRS בפרוגנוזה של ילודים לאחר אספיקציה. כל התחום הזה שהיה בלתי ידוע בעבר והסתמך על מדדים קליניים (Sarnat למשל) מקבל עתה מדדים אובייקטיביים ומדוייקים הרבה יותר. לצערנו, בשלב זה עדיין אין לנו הרבה מה לעשות ע”מ לעזור לילודים הללו לאחר שאיבחנו את הפגיעה.