לאחרונה יצאו ההנחיות האירופאיות לטיפול בפגים הסובלים מ-RDS. הן מעדכנות את ההנחיות שיצאו בשנת 2016, להלן עיקרי ההמלצות:
טיפול טרום-לידתי
· פגים עם סיכון לפתח RDS צריכים להיוולד במרכזים שבהם ניתן לתת להם טיפול מתאים כולל הנשמה מלאכותית
· יש צורך להעריך טרום הלידה את הסיכון ללדת פג ואת הצורך במתן קורטיקוסטרואידים לאם אם הסיכון הוא בינוני או גבוה. יש לטפל בטוקוליטיקה לפני הלידה כדי לאפשר זמן לסטרואידים להשפיע או להעביר את היולדת למקום מתאים במידת הצורך
· יש לטפל במגנזיום באימהות עם לידת פג מאיימת
טיפול בחדר הלידה
· יש להשעות את סגירת חבל הטבור לפחות למשך דקה אחת
· יש לייצב פגים (מתחת לשבוע 28) בשקית פלסטיק מתחת למחמם כדי למנוע אובדן חום
· יש לתמוך בנשימה בעדינות בעזרת CPAP אם מתאפשר, ואם יש צורך בהנשמות יש להימנע מלהנשים בנפחים גדולים מידי. ניתן להשתמש במד סטורציה כדי לבדוק את השינוי בדופק לייצוב הילוד. בפגים שנולדו בין השבועות 28-31 להריון יש להתחיל בריכוז חמצן של 21-30% חמצן ובפגים הקטנים משבוע 28 להריון. יש לשנות את ריכוז החמצן בהתאם לסטורציית המטרה. יש לכוון כך שהסטורציה בגיל 5 דקות תהיה גבוהה מ-80%
· יש לשקול ביצוע אינטובציה רק באלה שלא יגיבו למאמצי ההחייאה המתוארים למעלה, למרות שיתכן ונצטרך לבצע אינטובציה ולתת סורפקטנט בפגים המראים סימנים של RDS מוקדם כמו רטרקציות או דרישות חמצן גבוהות
תמיכה נשימתית וסורפקטנט
· יש לתת סורפקטנט מן החי מוקדם ככל האפשר במהלך ה-RDS. סף הטיפול צריך להיות צורך בחמצן מעל ל-30% בתמיכה של CPAP של 6 cm H2O. אם יש עדות להימשכות ה-RDS יתכן ויהיה צורך במתן מנות חוזרות של סורפקטנט.
· אם מתאפשר, יש לתת סורפקטנט בשיטת LISA אולם רק אם התינוק יציב על CPAP עם סימני החמרה של RDS וקלינאי מנוסה בשימוש בטכניקה זו
· אם התינוק עבר אינטובציה, ברב המקרים ניתן לעשות אקסטובציה ל-CPAP, HFNC או NIPPV מייד לאחר מתן סורפקטנט, ולהעריך האם התינוק הספציפי יסתדר.
· בפגים שיידרשו להנשמה למלאכותית, יש להשתדל להנשים לזמן קצר ולהימנע מהיפראוקסיה, היפוקפנאה וולוטראומה. ניתן להשיג מטרה זו בעזרת הנשמה בנפח (Volume-targeted ventilation) ולקבוע את אזעקת הסטורציה לגבולות שבין 89% ל-95%
· יש להשתמש בטיפול רוטיני בקפאין כדי למזער את הצורך בהנשמה. יש להשתדל לשמור על הילודים בהנשמה לא פולשנית ולא בהנשמה פולשנית במידת האפשר. לאחר 1-2 שבועות ניתן לשקול טיפול בסטרואידים כדי לתמוך באקסטובציה אם התינוק עדיין מונשם
· בפגים המקבלים חמצן יש לשמור את הסטורציה בטווח שבין 90-94%. כדי להשיג זאת, אנו מציעים לקבוע את גבולות האזעקה בין 89-95%.
טיפול תמיכתי
· יש לשמור על טמפרטורת הגוף בין 36.5-37.5 מעלות צלסיוס בכל זמן
· יש להתחיל הזנה פראנטרלית עם חומצות אמיניות וליפידים בנפח התחלתי של 70-80 ml/Kg/d ברב התינוקות ולהגביל את מתן הנתרן במהלך תקופת המעבר המוקדמת
· אם התינוק יציב יש להתחיל כבר מהיום הראשון בהזנה אנטרלית עם חלב אם
· יש להשתמש באנטיביטיקה תוך הפעלת שיקול דעת ולהפסיק את הטיפול כאשר שללנו ספסיס
· יש לנטר לחץ דם באופן שיגרתי כדי לשמר פרפוזיה תקינה לריקמה, ובמידת הצורך להשתמש באינוטרופים. יש לשמור את ההמוגלובין ברמות מקובלות.
· יש להשתמש בפרוטוקולים על מנת לנטר כאב וחוסר נוחות ולשקול טיפול בשיטות לא פרמקולוגיות כדי למזער כאב עקב פעולות ולהשתמש באופיאטים לפעולות פולשניות יותר
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!