המלצות ה- European Consensus Guidelines on the management of Respiratory Distress Syndrome – 2019 Update/מאת ד”ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה

לאחרונה יצאו ההנחיות האירופאיות לטיפול בפגים הסובלים מ-RDS. הן מעדכנות את ההנחיות שיצאו בשנת 2016, להלן עיקרי ההמלצות:

טיפול טרום-לידתי

·         פגים עם סיכון לפתח RDS צריכים להיוולד במרכזים שבהם ניתן לתת להם טיפול מתאים כולל הנשמה מלאכותית

·         יש צורך להעריך טרום הלידה את הסיכון ללדת פג ואת הצורך במתן קורטיקוסטרואידים לאם אם הסיכון הוא בינוני או גבוה. יש לטפל בטוקוליטיקה לפני הלידה כדי לאפשר זמן לסטרואידים להשפיע או להעביר את היולדת למקום מתאים במידת הצורך

·         יש לטפל במגנזיום באימהות עם לידת פג מאיימת

טיפול בחדר הלידה

·         יש להשעות את סגירת חבל הטבור לפחות למשך דקה אחת

·         יש לייצב פגים (מתחת לשבוע 28) בשקית פלסטיק מתחת למחמם כדי למנוע אובדן חום

·         יש לתמוך בנשימה בעדינות בעזרת CPAP אם מתאפשר, ואם יש צורך בהנשמות יש להימנע מלהנשים בנפחים גדולים מידי. ניתן להשתמש במד סטורציה כדי לבדוק את השינוי בדופק לייצוב הילוד. בפגים שנולדו בין השבועות 28-31 להריון יש להתחיל בריכוז חמצן של 21-30% חמצן ובפגים הקטנים משבוע 28 להריון. יש לשנות את ריכוז החמצן בהתאם לסטורציית המטרה. יש לכוון כך שהסטורציה בגיל 5 דקות תהיה גבוהה מ-80%

·         יש לשקול ביצוע אינטובציה רק באלה שלא יגיבו למאמצי ההחייאה המתוארים למעלה, למרות שיתכן ונצטרך לבצע אינטובציה ולתת סורפקטנט בפגים המראים סימנים של RDS מוקדם כמו רטרקציות או דרישות חמצן גבוהות

תמיכה נשימתית וסורפקטנט

·         יש לתת סורפקטנט מן החי מוקדם ככל האפשר במהלך ה-RDS. סף הטיפול צריך להיות צורך בחמצן מעל ל-30% בתמיכה של CPAP של 6 cm H2O. אם יש עדות להימשכות ה-RDS יתכן ויהיה צורך במתן מנות חוזרות של סורפקטנט.

·         אם מתאפשר, יש לתת סורפקטנט בשיטת LISA אולם רק אם התינוק יציב על CPAP עם סימני החמרה של RDS וקלינאי מנוסה בשימוש בטכניקה זו

·         אם התינוק עבר אינטובציה, ברב המקרים ניתן לעשות אקסטובציה ל-CPAP, HFNC או NIPPV מייד לאחר מתן סורפקטנט, ולהעריך האם התינוק הספציפי יסתדר.

·         בפגים שיידרשו להנשמה למלאכותית, יש להשתדל להנשים לזמן קצר ולהימנע מהיפראוקסיה, היפוקפנאה וולוטראומה. ניתן להשיג מטרה זו בעזרת הנשמה בנפח (Volume-targeted ventilation) ולקבוע את אזעקת הסטורציה לגבולות שבין 89% ל-95%

·         יש להשתמש בטיפול רוטיני בקפאין כדי למזער את הצורך בהנשמה. יש להשתדל לשמור על הילודים בהנשמה לא פולשנית ולא בהנשמה פולשנית במידת האפשר. לאחר 1-2 שבועות ניתן לשקול טיפול בסטרואידים כדי לתמוך באקסטובציה אם התינוק עדיין מונשם

·         בפגים המקבלים חמצן יש לשמור את הסטורציה בטווח שבין 90-94%. כדי להשיג זאת, אנו מציעים לקבוע את גבולות האזעקה בין 89-95%.

טיפול תמיכתי

·         יש לשמור על טמפרטורת הגוף בין 36.5-37.5 מעלות צלסיוס בכל זמן

·         יש להתחיל הזנה פראנטרלית עם חומצות אמיניות וליפידים בנפח התחלתי של 70-80 ml/Kg/d ברב התינוקות ולהגביל את מתן הנתרן במהלך תקופת המעבר המוקדמת

·         אם התינוק יציב יש להתחיל כבר מהיום הראשון בהזנה אנטרלית עם חלב אם

·         יש להשתמש באנטיביטיקה תוך הפעלת שיקול דעת ולהפסיק את הטיפול כאשר שללנו ספסיס

·         יש לנטר לחץ דם באופן שיגרתי כדי לשמר פרפוזיה תקינה לריקמה, ובמידת הצורך להשתמש באינוטרופים. יש לשמור את ההמוגלובין ברמות מקובלות.

·         יש להשתמש בפרוטוקולים על מנת לנטר כאב וחוסר נוחות ולשקול טיפול בשיטות לא פרמקולוגיות כדי למזער כאב עקב פעולות ולהשתמש באופיאטים לפעולות פולשניות יותר

https://www.karger.com/Article/FullText/499361

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן