יעילות ובטיחות Amifampridine לטיפול בחולים עם מיאסתניה גרביס

מקור: Neurology

במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לא נמצאה תועלת להוספת Amifampridine לטיפול ב-Pyridostigmine, בהשוואה ל-Pyridostigmine בלבד בחולים עם מיאסתניה גרביס, כאשר הטיפול המשולב לווה בשיעורי היארעות גבוהים יותר של תופעות לוואי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Amifampridine חסם תעלות-אשלגן קצר-טווח, הינו קו-טיפול ראשון בחולים עם תסמונת Lambert-Eaton Myasthenic Syndrome. דיווחים קודמים הציעו תועלת של התרופה כתוספת ל-Pyridostigmine בחולים עם מיאסתניה גרביס חיובית לקולטנים לאצטילכולין, אך לא נערכו מחקרים אקראיים ומבוקרים בנושא. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היעילות ובטיחות Amifampridine בחולים עם מיאסתניה גרביס עם תגובה לא מספקת לטיפול ב-Pyridostigmine.

המחקר האקראי, מבוקר-פלסבו, כפל-סמיות, נערך במרכז שלישוני בהולנד כחלק ממחקר IMPACT-MG. מדגם המחקר כלל חולים שלקחו חלק בחלק קודם של המחקר בו נערכה השוואה בין Pyridostigmine ובין פלסבו או חולים לאחר כישלון הפסקת Pyridostigmine במשך יומיים, עם מדד MGII (או Myasthenia Gravis Impairment Index) של מעל 10 נקודות.

המשתתפים חולקו באקראי ביחס 1:1:1 לאחד משלושה רצפי טיפול. כל תקופת טיפול ארכה חמישה ימים עם יומיים הפסקה בין הטיפולים, במהלכן המשתתפים קיבלו Amifampridine בשחרור-מותאם במינון 30 מ”ג או 60 מ”ג, או פלסבו.

התוצא העיקרי היה ההבדל במדד MGII בין שני מינוני Amifampridine ובין פלסבו. עוד נבחנו המאפיינים הפרמקוקינטיים, בטיחות וסבילות הטיפול לאורך תקופת המחקר.

בתקופה שבין מרץ 2023 ועד אפריל 2024 גויסו למחקר 20 חולים (גיל חציוני של 60 שנים, 55% נשים). באשר למדד MGII, ההבדל הממוצע המשוער עמד על 1.0- (רווח בר-סמך 95% של 4.1- עד 2.0, p=0.681) עם Amifampridine במינון 30 מ”ג לעומת פלסבו. לא תועד קשר מובהק סטטיסטית בין מדדים פרמקוקינטיים מדד MGII.

לא תוארו אירועים חריגים חמורים במהלך תקופת המחקר. אירועים חריגים שהיו נפוצים יותר עם Amifampridine במינון 30 מ”ג (60%) או 60 מ”ג (75%) לעומת פלסבו (30%) כללו נימול, עייפות, סחרחורות והפרעת שינה. שלושה חולים הפסיקו את הטיפול ב- Amifampridine מוקדם בשל אירועים חריגים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר אינם תומכים בתועלת של הוספת Amifampridine לטיפול ב-Pyridostigmine בחולים עם מיאסתניה גרביס.

Neurology, Apr 7, 2026

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן