איזון מספר גורמי סיכון במהלך החיים עשוי לדחות או למנוע מקרים רבים של דמנציה (Lancet)

שינוי 12 גורמי סיכון במהלך החיים עשוי לדחות או למנוע 40% מכלל מקרי הדמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet. מדובר בעדכון של הדו”ח המקורי, Lancet Commission on Dementia Prevention, Intervention, and Care, אשר פורסם בשנת 2017.

בדו”ח המקורי זוהו 9 גורמי סיכון הפיכים אשר על-פי ההערכות, אחראיים לכשליש ממקרי הדמנציה. כעת, החוקרים זיהו שלושה גורמי סיכון נוספים שהצטרפו לרשימה זו: צריכת אלכוהול מופרזת, חבלת ראש וזיהום אוויר.

תשעת גורמי הסיכון המקוריים להתפתחות דמנציה כללו אי-השלמת לימודי תיכון, יתר לחץ דם, השמנה, ירידה בשמיעה, עישון, דיכאון, חוסר פעילות גופנית, בידוד חברתי וסוכרת.

ביחד, 12 גורמי סיכון אלו היו אחראיים לכ-40% מכלל מקרי דמנציה ברחבי העולם.

החוקרים כוללים מספר המלצות לקובעי המדיניות ולציבור הרחב במטרה למנוע את הסיכון לדמנציה באוכלוסיה הכללית:

·       יש לכוון לאזן את לחץ הדם הסיסטולי ליעד של עד 130 מ”מ כספית בגיל העמידה, החל מגיל 40 שנים.

·       יש לעודד שימוש במכשירי שמיעה באלו הסובלים מירידה בשמיעה והפחתת אובדן שמיעה ע”י הגנה על האוזניים מרעשים חזקים.

·       הפחתת חשיפה לזיהום אוויר וחשיפה פאסיבית לעשן טבק.

·       מניעת חבלת ראש, בפרט במקצועות בסיכון גבוה.

·       מניעת שימוש לרעה באלכוהול והגבלת צריכת אלכוהול לעד 21 יחידות בשבוע.

·       הפסקת עישון ותמיכה באלו המנסים להפסיק לעשן, צעד לו חשיבות רבה בכל גיל.

·       מתן גישה ללימודים בחטיבה ובתיכון לכלל הילדים.

·       הקפדה על אורח חיים בריא בגיל העמידה ובגיל מבוגר יותר.

·       הפחתת השמנה וסוכרת.

במאמר החוקרים מסכמים גם את העדויות התומכות בשלושת גורמי הסיכון החדשים לדמנציה:

חבלת ראש נובעת לרוב מתאונת דרכים, פעילות צבאית, אגרוף, רכיבה על סוסים ופעילויות ספורט אחרות ונפילות. ישנם מספר מחקרים ברחבי העולם המעידים כי חבלת ראש מלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה בטווח הארוך.

באשר לצריכת אלכוהול, מחקרים רבים מעידים כי קיים קשר מורכב בין צריכת אלכוהול ובין תוצאות תפקוד קוגניטיבי ודמנציה. מחקר אחד מצרפת כלל למעלה מ-31 מיליון משתתפים שאושפזו לבית חולים, כאשר מהנתונים עלה קשר בין הפרעות שימוש באלכוהול ובין עליה של פי שלוש בסיכון לדמנציה. עם זאת, מחקרים אחרים הציעו כי צריכת אלכוהול מתונה עשויה לספק הגנה מפני הידרדרות קוגניטיבית.

בכל הנוגע לזיהום אוויר, ממחקרים בבעלי חיים עולה כי חשיפה למזהמים באוויר מאיצה תהליכים נוירו-דגנרטיביים. כמו כן, ריכוזים גבוהים של דו תחמוצת החנקן, גזי פליטה של כלי רכב ושריפת עץ במקומות מגורים נקשרו בעבר עם סיכון מוגבר לדמנציה.

Lancet. Published online July 30, 2020

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן