עליה בטמפרטורה הסביבתית מלווה בעליה בשיעורי הפרעות פסיכיאטריות (PLoS One)

לצד העליה בטמפרטורה הסביבתית חלה עליה בשיעורי הפרעות פסיכיאטריות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת PLoS One.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי משנת 1880, השנה בה החלו לתעד את הטמפרטורה הגלובאלית, נרשמה עליה ממוצעת בטמפרטורה העולמית בהיקף של 1.4 מעלות פרנהייט; כאשר שני-שליש מהעליה בטמפרטורה תועדה במהלך 40 השנים האחרונות. החוקרים מציינים כי 8 מבין 10 השנים החמות ביותר ב-48 מדינות בארצות הברית תועדו לאחר שנת 1998. השנה בה תועדה הטמפרטורה הגבוהה ביותר הייתה שנת 2016.

ידוע היטב כי טמפרטורות גבוהות יותר עשויות להשפיע לרעה על הבריאות הגופנית. מצוקה עקב חום עלולה להוביל למצבים דוגמת פריחה עורית והתכווצויות שרירים, אך ייתכנו גם השפעות חמורות יותר על מספר מערכות איברים, כולל מערכת העצבים המרכזית והמערכת הסירקולטורית.

להערכת ההשפעה של טמפרטורה סביבתית על הבריאות הנפשית, החוקרים בחנו את הנתונים מסקרי בריאות של ה-CDC אודות 3 מיליון תושבי ארצות הברית בין השנים 1993-2010. הרוב הסכימו כי טמפרטורה יומית ממוצעת בטווח 60-70 מעלות פרנהייט הינה הטווח בו מרבית האנשים חשים בנוח.

מהתוצאות עלה כי תוספת יום אחד בו הטמפרטורה הממוצעת עלתה מעבר ל-80 מעלות פרנהייט לוותה בעליה של 0.3% בסיכוי לדיווח על בריאות נפשית ירודה. תוספת של יממה אחת בה הטמפרטורה הממוצעת הייתה מתחת ל-20 מעלות פרנהייט לוותה בירידה של 0.8% בסיכוי לדיווח על הפרעות פסיכיאטריות במהלך החודש הקודם. מהממצאים עלה עוד כי בימים קרים באופן חריג, הסיכוי להתלונן על בעיות נפשיות היה קטן יותר.

עוד מדווחים החוקרים כי תקופה של 10 ימים עוקבים בהם נרשמו טמפרטורות גבוהות לוותה בעליה ניכרת בבעיות פסיכיאטריות. בדומה, רצף של ימים קרים לווה בירידה משמעותית בבעיות פסיכיאטריות.

ממצאי המחקר מעידים כי אלו שהתגוררו באזורים חמים יותר בארצות הברית, לא התרגלו בהכרח להשפעות של מזג האוויר החם. תקופה ממושכת של ימים חמים הובילה לעליה בסיכוי לדווח על בעיות פסיכיאטריות בכל האזורים ברחבי המדינה.

החוקרים בחנו גם את ההשפעה הכלכלית של מזג אוויר חם ובריאות נפשית ומצאו כי הנשאלים היו מוכנים לשלם בין 2.60 עד 4.60 דולרים בכדי להימנע מיום חם נוסף והשפעותיו על הבריאות הנפשית.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים, אשר יתבססו על נתוני מזג האוויר משנת 2010 במטרה לבחון את המתאם בין הבריאות הנפשית ובין הטמפרטורות המקומיות.

PLoS One. March 25, 2020

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן