ארוחות לא-סדירות ובתדירות גבוהה יותר מלוות בסיכון גבוה יותר לאיכות שינה ירודה ואיכות חיים נמוכה יותר במבוגרים, בעוד שמרווחים ארוכים בין הארוחה האחרונה ועד שעת השינה לוו באיכות שינה טובה יותר ושיפור באיכות החיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Nutrition.

החוקרים מהולנד השלימו מחקר חתך שכלל נתונים אודות 3,463 משתתפים (גיל ממוצע של 63.6 שנים, 50.9% נשים) ממחקר The Maastricht Study של סוכרת מסוג 2 בהולנד, מהם 65.3% עם משק סוכר תקין, 17.4% עם טרום-סוכרת ו-17.3% עם סוכרת מסוג 2.

המשתתפים סיפקו מידע אודות תדירות ארוחות, זמני ארוחות ואי-סדירות, כמו גם חלון זמנים של צריכה קלורית, הרגלי יקיצה ושעת שינה. התגובות נאספו בנפרד לימות השבוע וסוף השבוע עם חישוב ממוצעים משוקללים.

מדד PSQI (או Pittsburgh Sleep Quality Index) שימש להערכת איכות השינה. משך השינה ושינה קטועה נבחנו על-בסיס מדי האצה שענדו המשתתפים באופן רציף לאורך שמונה ימים עוקבים ומשך השינה סווג כפחות משבע שעות, 7-9 שעות, או למעלה מ-9 שעות בכל לילה.

מדד Short-Form 36 Health Survey שימש להערכת איכות החיים, כאשר החוקרים חישבו את המרכיב הנפשי והגופני של מדדים אלו.

תדירות ארוחות הגבוהה ביותר לעומת הנמוכה ביותר (8.9 ומעלה לעומת עד 4.0 ארוחות ביום) לוותה במדדי איכות שינה נמוכים יותר ותפקוד מנטאלי נמוך יותר.

עוד זוהה קשר בין חלון זמנים ארוך יותר של צריכה קלורית ובין איכות שינה נמוכה יותר ותפקוד גופני ירוד. חלון זמנים ארוך יותר לווה בסיכוי גבוה יותר לשינה של פחות משבע שעות בלילה (יחס סיכויים לכל שעה נוספת של 1.18) וסיכוי נמוך יותר לשינה של למעלה מ-9 שעות (יחס סיכויים של 0.83), בהשוואה לשינה של 7-9 שעות בלילה.

חלון זמנים ארוך יותר בין הארוחה האחרונה ושעת השינה לווה בתפקוד הגופני והנפשי הטוב ביותר. חלון הזמנים הארוך ביותר לעומת הקצר ביותר לווה באיכות שינה טובה יותר.

אי-סדירות רבה יותר של הארוחות לוותה באיכות שינה נמוכה יותר ותפקוד גופני נמוך יותר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מנקודת מבט קלינית, ממצאי המחקר מציעים כי מספר דפוסי ארוחה ושינה עשויים לשמש כנקודות פתיחה למחקרים התערבותיים בעתיד, כולל דפוסי ארוחות סדירות יותר, קיצור חלון הזמנים בין הארוחה הראשונה והאחרונה והגבלת אכילה בשעה מאוחרת.

Clinical Nutrition, May 2026

לידיעה במדסקייפ