בילדים בגיל גן שאינם מכירים היטב את האותיות, מודעות ירודה לצליל עיצורים או הפרעות בשיום תועד סיכון מוגבר לאבחנה של דיסלקציה בגיל מבוגר יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש בראשות ד”ר רותם ינון מאוניברסיטת חיפה, אשר פורסמו בכתב העת JAMA Network Open.

במחקר העוקבה הפרוספקטיבי בחנו החוקרים אם הערכות המבוצעות בקרב ילדי גן שעדיין לא יודעים לקרוא עשויות לסייע בהערכת הסיכון להופעה מוקדמת או מאוחרת של דיסלקציה. מדגם המחקר כלל 515 ילדים דוברי עברית (גיל ממוצע של 5.9 שנים, 55.3% בנות) ממספר גנים ובתי ספר יסודיים בצפון ישראל בין מאי 2019 ועד יוני 2023.

צוות מיומן השלים חילק ארבעה מבחנים קצרים לכל ילד: זיהוי קולות עיצור (מודעות פונולוגית), שיום מהיר של חפצים וצבעים (שיום אוטומטי מהיר); זיהוי ושיום אותיות בעברית (הכרת אותיות); ועבודה עם תארים, פעלים ולשון רבים (מודעות מורפולוגית). הילדים השלימו מבחני שטף קריאה מתוזמן בכיתה א’ ובכיתה ד’, כאשר ציונים נמוכים מאחוזון 10 סיווגו את הילדים בסיכון לדיסלקציה.

בסיכומו של דבר, 9.3% מהילדים השיגו ציון באחוזון 10 ומטה בשטף קריאה בכיתה א’, כמו גם 9.9% מהילדים בכיתה ד’. בילדים בסיכון לדיסלקציה בכיתה א’ תועד סיכון גבוה כמעט פי חמישה להיכלל בקבוצת הילדים בסיכון לדיסלקציה בכיתה ד’ (p<0.001).

בילדים עם הכרה מעטה של האותיות בגיל גן תועד סיכון גבוה פי 4.75 להיכלל בקבוצת הילדים בסיכון לדיסלקציה בכיתה א’ ואלו עם מודעות ירודה לקולות עיצורים היו בסיכון גבוה פי 4.17 (p<0.001 בשני המקרים).

לאחר תקנון לסיכון בכיתה א’, חסרים בגיל גיל בהכרת האותיות, מודעות מורפולוגית ירודה ואיטיות בשיום לוו בסיכון מוגבר פי 3.57, פי 2.56 ופי 2.39 בסיכוי להיכלל בקבוצת סיכון לדיסלקציה בכיתה ד’, בהתאמה.

מצב סוציו-אקונומי נמוך לווה בסיכון מוגבר לדיסלקציה בכיתות א’ ו-ד’ (p<0.01 בשני המקרים).

החוקרים כותבים כי בשל אופי עבודתם כרופאים ראשוניים, רופאי ילדים יכולים לסייע בזיהוי מוקדם של דיסלקציה ולצמצם את ההשלכות ארוכות הטווח של הפרעה זו.

JAMA Netw Open, March 24, 2026

לידיעה במדסקייפ