האם רמות עופרת גבוהות יותר בילדות מנבאות התנהגות עבריינית? (JAMA Pediatr)

עופרת הינה רעלן עצבי העשוי להשפיע על המצב הבריאותי של בני אדם. מחקרים קודמים הציעו קשר אפשרי בין עופרת ובין התנהגות עבריינית, אך היו מוגבלים בשל קושי לבחון את הנושא על-פי המצב הסוציו-אקונומי, שכן מצב סוציו-אקונומי נמוך נקשר עם חשיפה לעופרת ועם התנהגות עבריינית. כעת, במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אין קשר מנה-תגובה בין ריכוז עופרת בדם ובין התנהגות עבריינית בגיל מבוגר יותר.

המחקר הפרוספקטיבי כלל 553 משתתפים מניו-זילנד, אשר נולדו בין 1 באפריל, 1972, ועד 31 במרץ, 1973. המשתתפים היו במעקב עד גיל 38 שנים (דצמבר 2012), כאשר בגיל 11 שנים נבחנו רמות עופרת בדם. התוצא העיקרי של המחקר היה הרשעה פלילית רשמית עד גיל 38 שנים, הרשעה בפשע אלים או לא-אלים ודיווח עצמי על סוגי פשעים שונים בגילאי 15, 18, 21, 26, 32 ו-38 שנים.

הריכוז הממוצע של עופרת בדם בגיל 11 שנים עמד על 11.01 מק”ג/ד”ל. סך כולל של 154 משתתפים (27.8%) הורשעו בעברה, 86 (15.6%) פשעו בשנית, 53 (9.6%) הורשעו בגין עבירה אלימה.

באופן כללי, רמות עופרת גבוהות יותר בדם לוו בסיכויים גבוהים יותר להרשעה, אך הקשר לא היה לינארי, עם שכיחות ההרשעות הגבוהה ביותר (35.3%) באלו עם ריכוז עופרת בדם של 11-15 מק”ג/ד”ל, בהשוואה לאלו עם רמות עופרת של מעל 15 מק”ג/ד”ל (29.3%). במודלים סטטיסטיים שכללו תקנון למגדר, לא תועד קשר מובהק בין רמות עופרת בדם ובין חזרה לפשע או עבירה אלימה.

החוקרים קבעו כי ממצאי המחקר אינם תומכים בקשר מנה-תגובה בין רמות עופרת בדם ובין עבירת תקיפה בגיל מבוגר יותר.

JAMA Pediatr. 2018 Feb 1;172(2):166-173.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן