בקרב ילדים ומתבגרים המבלים זמן רב עם סביהם סיכון נמוך יותר לתפישה שלילית ורעיונות סטריאוטיפיים בנוגע לקשישים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Child Development.

החוקרים מבלגיה שאלו 1,151 צעירים בגילאי 7-16 שנים אודות הזמן שבילו עם סביהם וכן שאלו את דעתם אודות זקנה וקשישים. הם מצאו כי ילדים שראו את סביהם לפחות פעם בשבוע ותיארו אינטראקציות אלו כשמחות, נטו הרבה יותר לתפישה חיובית של זקנה.

בשאלונים, החוקרים שאלו את הצעירים אודות המצב הבריאותי של הסבים שלהם, תדירות המפגשים בין שני הדורות וכיצד הצעירים חשו בנוגע למערכת היחסים שלהם עם סביהם.  באופן כללי, היחס שהביעו הילדים והמתבגרים כלפי הקשישים היה נייטראלי או חיובי.

בהשוואה לבנים, בנות נטו יותר לתפישה חיובית של קשישים, ובנות נטו גם להתייחס באופן חיובי יותר להתבגרות שלהם.

מהנתונים עולה כי חלו שינויים בתפישות הסטריאוטיפיות של זקנה בנקודות זמן שונות לאורך הילדות. בילדים הקטנים ביותר, בגילאי 7-9 שנים, זוהו הדעות הקדומות הבולטות ביותר ובאלו בגילאי 10-12 שנים תועדו הרמות הגבוהות ביותר של קבלה וסובלנות. מתבגרים נטו יותר לדעות מוקדמות בהשוואה לאלו שהיו לפני גיל ההתבגרות, אך לא כמו הילדים הצעירים ביותר במחקר.

המצב הבריאותי של הסבים גם כן עשוי להשפיע על אופן תפישת הילדים את הזקנה. בקרב צעירים עם סבים במצב בריאותי ירוד תועד סיכוי גבוה יותר לתפישה שלילית של קשישים, בהשוואה לילדים ובני נוער לסבים במצב בריאותי טוב יותר.

החוקרים כותבים כי ישנן עוד ועוד עדויות לפיהן הקשר בין נכדים וסביהם עשוי להשפיע לטובה על שני הצדדים.

Child Dev 2017

לידיעה במדסקייפ