מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הנכס השנתי ה-27 מטעם ה-AAAP (American Academy of Addiction Psychiatry), עולה כי מתן מרשם לטיפול בבנזודיאזפינים לפי הצורך עשוי להוביל לעליה בסיכון לשימוש לרעה בתרופות.

רופאים מניחים באופן שגוי כי הדרכת מטופלים לנטילת תרופה לפי הצורך תוביל להפחתת הסיכוי לנטילת התרופה, אך למעשה ייתכן כי ההיפך הוא הנכון.

במחקר הנוכחי החוקרים אספו נתונים מהמרפאה הפסיכיאטרית בבית החולים בית ישראל בהר סיני עבור החודשים אפריל ומאי בשנת 2015 אודות 1,400 מטופלים. הרופאים במרפאה התבקשו לבחון את המטופלים שלהם ולמלא גליון נתונים שכלל מידע אודות הסיבות למתן מרשם לטיפול בבנזודיאזפינים, תרופות אחרות עליהן המליצו, המינונים שניתנו והיבטים אחרים של הטיפול התרופתי.

מהתוצאות עלה כי 241 חולים קיבלו מרשם לטיפול בבנזודיאזפינים ע”י 18 רופאים.

החוקרים ניסו גם לזהות אם משתנים בלתי-תלויים, דוגמת מין, גיל, משך הזמן שהחולים נטלו בנזודיאזפינים, תרופות ספציפיות ממשפחת בנזודיאזפינים, שימשו כסמנים לשימוש לרעה. סמנים לשימוש לרעה בחולים כללו בקשה מוקדמת למרשם לתרופות, הפרת תכנית הניטור של המרפאה למתן מרשם לטיפול תרופתי וקונפליקטים של המטופלים עם המטפלים שלהם.

מרבית המשתתפים במדגם היו נשים בגילאי 50-60 שנים, עם אבחנה של הפרעת דיכאון מג’ורית; 71% קיבלו מרשם לטיפול בבנזודיאזפינים, בעיקר Clonazepam. 60% מהמשתתפים נטלו בנזודיאזפינים למשך חמש שנים ומעלה.

מהתוצאות עלה כי משטר טיפול בבנזודיאזפינים לפי הצורך לווה בסיכוי גבוה יותר לסמני שימוש לרעה. כ-6% פנו בבקשה למרשם מוקדם וב-28% תועדו עימותים עם הרופאים המטפלים. מעניין לציין כי ב-70% מהמטופלים ההיענו לביקורים במרפאה הייתה טובה.

החוקרים מדווחים כי גיל, מין וסוג הבנזודיאזפין או המינון לא נקשרו עם סמני שימוש לרעה. בחולים שנטלו טיפול לפי הצורך תועד קשר משמעותי עם סמני שימוש לרעה בבנזודיאזפינים . השערתם היא כי הוראת רופא לנטילת הטיפול התרופתי לפי הצורך משמעותה כי אין מגבלה לנטילת הטיפול.

עוד עולה מהתוצאות כי באלו עם היסטוריה של הפרעת שימוש בחומרים תועדו הרבה יותר בקשות לחידוש מוקדם של המרשמים לטיפול ועימותים רבים יותר עם הרופאים המטפלים. משך זמן הטיפול בתרופות לא זוהה כסמן לשימוש לרעה, אך עמד בקורלציה עם עימותים עם הרופא המטפל.

מתוך הכנס השנתי ה-27 מטעם ה-AAAP

לידיעה במדסקייפ