שילוב בדיקות הדמיה עם בדיקת חוש הריח לאבחנה מוקדמת של מחלת פרקינסון (מתוך הכנס ה-18 מטעם MDS)

בדיקות להערכת חוש הריח, בשילוב עם הדמיית DAT (Dopamin Transporter), עשויות לסייע בזיהוי חולים הצפויים לפתח סימנים קליניים של מחלת פרקינסון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-MDS (Movement Disorder Society).

החוקרים ערכו את מחקר PARS (Parkinson Associated Risk Syndrome) במטרה לבחון את התועלת של שילוב בדיקות חוש הריח עם בדיקות הדמיה לזיהוי מחלת פרקינסון לפני הופעת סימנים קליניים.

המחקר כלל 303 משתתפים, שהשלימו הערכה בסיסית ושבו להערכה שנתית ובדיקות 123I-β-CIT/single-photon emission computed tomography לאחר שנתיים ולאחר ארבע שנים. לא כל המשתתפים השלימו את כל ההערכה.

בתחילת המחקר, ב-23 מבין 203 משתתפים עם ירידה בחוש הריח (11%) ללא מחלת פרקינסון בתחילת המחקר, תועד חסר DAT חמור. בשמונה מהמשתתפים הללו (35%) אובחנה מחלת פרקינסון לאחר שנתיים ו-14 פיתחו את המחלה לאחר ארבע שנים.

ב-14 משתתפים עם חוש ירוד תועד חסר DAT חמור בבדיקות הדמיה לאחר שנתיים ולאחר ארבע שנים, ובשלושה מהם התפתחה עד כה מחלת פרקינסון.

מהמאפיינים הקליניים של משתתפים עם חוש ריח לקוי עולה כי באלו באחוזון 10 ומטה לגיל ומין בסולם UPSIT (University of Pennsylvania Smell Identification) עם חסר DAT סיכוי גבוה יותר להתקדמות למחלת פרקינסון בתוך ארבע שנים.

מנתונים אלו עולה כי גישת PARS המשלבת הערכה של חוש הריח עם הדמיית DAT עשויה לזהות חולים הצפויים לפתח מחלת פרקינסון בתוך ארבע שנים.

מתוך הכנס ה-18 מטעם MDS (Movement Disorder Society)

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן