מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of Neurology, Neurosurgery, and Psychiatry, עולה כי Rivastigmine (אקסלון) מהווה אפשרות טיפול חדשה לאפתיה בינונית-עד-חמורה בחולים עם מחלת פרקינסון מתקדמת, עם טיפול דופמינרגי אופטימאלי וללא דמנציה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גם עם טיפול דופמינרגי אופטימאלי, חולים רבים עם מחלת פרקינסון לעיתים קרובות סובלים מאפתיות המקדימה הופעת דמנציה. מטרתם הייתה לבחון את התועלת של Rivastigmine בעיכוב Acetyl-Cholinesterase ו-Butyrylcholinesterase להקלה על תסמיני אפתיות בחולים עם מחלת פרקינסון ללא דמנציה או דיכאון.
מדובר במחקר רב-מרכזי, אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, שכלל חולים עם מחלת פרקינסון עם אפתיות בדרגה בינונית-עד-חמורה (למרות טיפול דופמינרגי אופטימאלי) וללא דמנציה. המשתתפים מחמישה בתי חולים אוניברסיטאיים בצרפת חולקו באקראי ביחס 1:1 לטיפול ב- Rivastigmine (מדבקה עורית של 9.5 מ”ג ליום) או פלסבו, למשך שישה חודשים. תוצא היעילות העיקרי היה השינוי עם הזמן במדד LARS (Lille Apathy Rating Scale).
101 חולים עברו בדיקות סקירה ו-31 ענו על קריטריוני המחקר, 16 ו-15 משתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Rivastigmine ופלסבו, בהתאמה. בהשוואה לפלסבו, הטיפול ב- Rivastigmine הביא לשיפור מדד LARS (מ-11.5- בתחילת המחקר ל-20- לאחר הטיפול). Rivastigmine הביא גם לשיפור בנטל על המטפל ובפעילויות IADL (Instrumental Activities of Daily Living), אך ללא שיפור באיכות החיים של המטופלים. לא תוארו אירועים חריגים חמורים בקבוצת המטופלים ב- Rivastigmine.
החוקרים כותבים כי דרושים מחקרים נוספים לאישור ממצאי המחקר.
J Neurol Neurosurg Psychiatry. 2014 Jun;85(6):668-74
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!