מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהדורת דצמבר של כתב העת Biological Psychiatry, עולה כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לתסמונת דחק בתר-חבלתית (PTSD או Post-Traumatic Stress Disorder) אינו מקל רק על תסמיני ההפרעה אלא גם מביא לשינוי בביולוגיה העומדת בבסיס ההפרעה.
מהמחקר עולה קשר ברור בין שיפור קליני במהלך טיפול פסיכותרפי, שינויים מבניים במוח וביטוי פריפרי של גנים האחראיים לתגובת דחק. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות האפשרית של מנגנונים משותפים אלו, ביחד עם חשיבות התערבויות מוקדמות בחולים עם תסמונת דחק בתר-חבלתית, כאשר היכולת הנוירופלסטית טובה יותר.
מדגם המחקר כלל 39 חולים עם PTSD” שעברו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי וקבוצת ביקורת שכלל 31 משתתפים שנחשפו לאירועים טראומטיים , ללא תסמונת דחק בתר-חבלתית ושלא לקחו חלק בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי. החוקרים בחנו את הקשר בין התגובה הקלינית, נפח ההיפוקמפוס וביטוי גן FKBP5, שנקשר עם סיכון להתפתחות PTSD ומשחק תפקיד חשוב בבקרת הורמוני דחק.
בהשוואה לביקורות, בתחילת המחקר, בחולים עם PTSD תועד ביטוי מוגבר של FKBP5 ונפח ההיפוקמפוס היה קטן יותר, כמו נפח הקורטקס האורביטו-פרונטאלי, אזורים במוח המעורבים בלמידה, זיכרון ובקרה רגשית.
12 שבועות לאחר טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, בחולים עם PTSD תועד ביטוי מוגבר של הגן ועליה בנפח ההיפוקמפוס. בשלב זה, נפח ההיפוקמפוס בקבוצת החולים לא היה שונה מהנפח בקבוצת הביקורות.
הממצא הבולט ביותר היה השיפור הקליני במהלך טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בחולי PTSD שלווה בעליה בנפח ההיפוקמפוס ועליה בביטוי הגן FKBP5. העליה בנפח ההיפוקמפוס ובביטוי הגן עמדו בקורלציה משמעותית והגורם המנבא העיקרי לשיפור קליני היה עליה בביטוי FKBP5.
מהתוצאות עולה כי שינויים מבניים במוח, דוגמת התכווצות ההיפוקמפוס, הם הפיכים בקורבנות טראומה. טיפול בשיחות עשוי לסייע בנרמול שינויים אלו ושיפור התסמינים. יתרה מזאת, הרגנרציה של ההיפוקמפוס עמדה בקורלציה עם הביטוי של גן האחראי לאיזון הפעילות של קורטיזול, הורמון הדחק, ברמת התאים.
התרחיש הסביר ביותר הוא כי הנרמול של מבנה ההיפוקמפוס והתפקוד הביאו לאיזון ההשפעה המבקרת של ציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל ומרכזים בגזע המוח, המשפיעים על התפקוד של מערכת העצבים הסימפטטית והפאראסימפטטית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!