מנהל המזון והתרופות האמריקאי מזהיר מפני סיכון לתגובות עוריות חמורות עם טיפול ב-Clobazam (מתוך הודעת ה-FDA)

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) פרסם אזהרה לפיה התרופה נגד-פרכוסים Clobazam עשויה לעורר תגובות עוריות נדירות אך חמורות.

מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את השימוש ב-Clobazam, ממשפחת בנזודיאזפינים, בשנת 2011 כתוספת טיפול לפרכוסים המופיעים במקרים של סוג חמור של אפילפסיה, Lennox-Gestaut Syndrome. מהסוכנות נמסר כי תרופות אחרות ממשפחת בנזודיאזפינים אינן מלוות בסיכון לתגובות עוריות חמורות.

באשר ל- Clobazam, התופעות העוריות האפשריות כוללות SJS (Stevens Johnson Syndrome) ו-TEN (Toxic Epidermal Necrolysis). בחולים המטופלים ב- Clobazam ייתכנו הפרעות אלו בכל שלב, אך הסיכון עולה במהלך שמונת השבועות הראשונים לטיפול, או כאשר משיבים את הטיפול לאחר הפסקתו. כל המקרים של שתי תופעות לוואי אלו זוהו ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי בחולים מאושפזים, כאשר חולה אחד התעוור והשני הלך לעולמו.

הסוכנות ממליצה לרופאים לעקוב מקרוב אחר חולים המטופלים ב- Clobazam לזיהוי סימנים של SJS ו-TEN, בעיקר סביב התחלת הטיפול או עם השבת הטיפול. סימנים ותסמינים כוללים פריחות עוריות, שלפוחיות או עור מתקלף, פצעים בפה . יש לעצור את הטיפול ב- Clobazam עם הופעת פריחה ובמידה וסימנים ותסמינים אחרים מעידים על תגובה עורית חמורה, אזי אין להשיב את הטיפול בעתיד.

על הרופאים להדריך חולים הנוטלים Clobazam לפנות לטיפול רפואי מיידי במידה ומופיעה פריחה או סימנים אחרים לתגובת רגישות-יתר. עם זאת, אין מקום להפסיק את הטיפול התרופתי ללא התייעצות תחילה עם צוות רפואי, מאחר שהפסקה פתאומית של הטיפול עשויה לעורר תסמיני גמילה, דוגמת פרכוסים ממושכים, עצבנות והזיות.

מתוך הודעת ה-FDA

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן