האם הידרונפרוזיס טרום-לידתי מנבא את התוצאות לאחר הלידה? /מאת ד”ר ברזילי, עורך נאונטולוגיה

הידרונפרוזיס מאובחן לפני הלידה ב-1%-5% מההריונות, אולם, קיים שוני גדול בצורת הטיפול בהידרונפרוזיס לפני הלידה ולאחר הלידה. אין מחקרים קודמים שהגדירו את הסיכון לפתולוגיה לאחר הלידה ביילודים שאובחנו עם הידרונפרוזיס לפני הלידה.

מטרת מטה-אנליזה חדשה היתה לסקור את הספרות הרפואית ולקבוע אם קיים קשר בין דרגת הידרונפרוזיס טרום-לידתי וממצאי בדיקת אולטרה-סאונד לפני הלידה ובין התוצאה לאחר הלידה.

החוקרים סרקו את מאגר הנתונים של Medline (1966-2005), Embase (1991-2004) וספריית Cochrane, לזיהוי מאמרים בנושא הידרונפרוזיס טרום-לידתי . החוקרים בחרו מחקרים שכללו נבדקים שנבחרו על בסיס מדידות מתועדות של הידרונפרוזיס טרום-לידתי ועקבו אחר האבחנה לאחר הלידה. הם הוציאו מהסקירה דיווחי מקרים, סקירות מאמרים ודברי עורכים. שני חוקרים בלתי-תלויים אספו את הנתונים.

החוקרים סקרו 1645 איזכורים, 17 מחקרים ענו על קריטריוני המחקר. החוקרים יצאו מערך נתונים של 1308 נבדקים. הסיכון לפתולוגיה כלשהי לאחר הלידה עבור כל דרגת הידרונפרוזיס טרום-לידתי עמד על 11.9% עבור דרגה קלה, 45.1% עבור דרגה בינונית ו-88.3% עבור דרגה קשה של הידרונפרוזיס. החוקרים זיהו עליה משמעותית בסיכון לכל עליית דרגה בחומרת הידרונפרוזיס. הסיכון ל-VesicoUreteral Reflux היה דומה בכל דרגות הידרונפרוזיס טרום-לידתי.

לסיכום, ממצאי המחקר יכולים לשמש לייעוץ טרום-לידתי ועשויים להשפיע לאחר הלידה על הטיפול בילדים עם הידרונפרוזיס טרום-לידתי. סה”כ, ילדים עם הידרונפרוזיס לפני הלידה, בכל דרגה, מצויים בסיכון מוגבר לפתולוגיה לאחר הלידה בהשוואה לאוכלוסיה הבריאה. ילדים עם הידרונפרוזיס טרום-לידתי בדרגה בינונית וקשה היו בסיכון משמעותי לפתולוגיה לאחר הלידה, עובדה המצביעה על הצורך בבדיקות אבחנתיות מקיפות במקרים אלו. הידרונפרוזיס טרום-לידתי בדרגה קלה עשוי להיות מלווה בסיכון לפתולוגיה לאחר הלידה, אך דרושים מחקרים פרוספקטיבים נוספים בכדי לקבוע את הטיפול האופטימלי בילדים אלו.

החוקרים מסיימים וכותבים כי דרושה אנליזה פרוספקטיבית בכדי להגדיר את הסיכון לפתולוגיה ואת פרוטוקולי הטיפול המתאימים.

PEDIATRICS Vol. 118 No. 2 August 2006, pp. 586-593

הערות עורך:

להווי ידוע כי הידרונפרוזיס שאובחן ב-US הריוני מהווה סיכון להתפתחות פתולוגיה לאחר הלידה, ולאחר הלידה רבים מאיתנו מבצעים US כליות ע”מ לאשר את האבחנה ושקול טיפול והמשך בירור במידת הצורך. ברור לכולנו כי US תקין מייד לאחר הלידה אינו מהווה ערובה לכך שהכליות תקינות. לאחרונה פורסם מחקר נוסף המעמיד בסימן שאלה את הטיפול האנטיביוטי המניעתי בילדים עם רפלוקס קל-בינוני.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

מקור: degruyterbrill
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|07/06/2026

אפילו שחיתוך מושהה של חבל הטבור (Delayed Cord Clamping – DCC) הוא סטנדרט הטיפול המקובל עבור יילודים חיוניים בזכות יתרונותיו הקליניים כגון הגדלת נפח הדם ושיפור רמות ההמוגלובין, יישומו ביילודים שאינם חיוניים שרוי במחלוקת

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

עקומת גדילה בפגים

מקור: Seminars in Perinatology
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|12/05/2026

המאמר מציג סקירה מקצועית ומקיפה של המלצות מומחים (הכוללות ארגונים כגון AAP ו־ESPGHAN) בנוגע ליעדי הגדילה של פגים (Preterm neonates), תוך שימת דגש על נטישת הגישה של ‘מידה אחת מתאימה לכולם’ לטובת הערכה מותאמת אישית

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן