מהמחקר הראשון מסוגו להערכת הבדלים מגדריים בדרגת העייפות לאחר אימוני תנגודת עולה כי במהלך 48 השעות לאחר אימונים אלו תועדו שינויים דומים בדרגת העייפות בשני בגברים ובנשים מאומנים.
במאמר שפורסם בכתב העת Medicine and Science in Sports and Exercise מדווחים החוקרים על תוצאות מחקר שנועד לבחון את השינוי בעייפות וכוח יישור ברך ב-48 השעות לאחר השלמת אימוני תנגודת של כל הגוף.
מדגם המחקר כלל 8 נשים מאומנות (גיל ממוצע של 25.6 שנים, משקל ממוצע של 71.0 ק”ג) ו-8 גברים מאומנים (גיל ממוצע של 25.5 שנים, משקל ממוצע של 86.4 ק”ג), אשר השלימו אימון תנגודת כל-גופי . החוקרים השלימו מדידות לפני ואחרי האימון הגופני, כמו גם שעה, 24 שעות ו-48 שעות לאחר האימון.
מדדי עייפות וכאב נקבעו על-פי הערכה עצמית והחוקרים השלימו מדידה של הכיווץ האיזומטרי המקסימאלי עם יישור הברך, בשילוב עם גירוי עצב הירך להערכת מומנט הפיתול. שתי סדרות של 10 כיווצים איזו קינטיים עם מיישרי ברך בוצעו להערכת אספקת חמצן לשריר.
מהנתונים עולה כי חלה עליה בדרגת העייפות מתחילת המחקר בשני המינים עד 48 שעות לאחר האימון. בנוסף, מומנט הפיתול המקסימאלי והאמפליטודה היו ירודים באופן דומה לאחר אימון גופני בגברים ובנשים. חמצון השריר היה גבוה יותר ב-13.3% בנשים במהלך חזרות איזו-קינטיות והערכים נותרו ללא שינוי לאחר השלמת האימון.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי דרגת העייפות 48 שעות לאחר אימון תנגודת כל-גופי הייתה דומה בגברים ובנשים. הבדלים מגדריים באספקת חמצן לשריר במהלך האימון הגופני לא השפיעו על ירידה בכוח, הפעלת או כיווץ השריר לאחר האימון.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!