בעקבות תוצאות מטה-אנליזה חדשה, שפורסמו במהלך חודש אוגוסט בכתב העת British Journal of Sports Medicine, קוראים חוקרים להנחיות הרשמיות לקבוע יעד סף פעילות גופנית נמוך יותר במטופלים מעל גיל 60 שנים, בהשוואה למבוגרים צעירים יותר. באוכלוסיה זו ניתן להפחית את הסיכון לתמותה בהיקף של 22% עם מחצית מההמלצה לפעילות גופנית בעצימות בינונית, בהיקף של 150 דקות בשבוע.
החוקרים ביקשו לבחון אם בנבדקים מעל גיל 60 שנים תתכן תועלת בקביעת יעד נמוך יותר, לכן הם ערכו חיפוש בספרות הרפואית במטרה לזהות את רמת הפעילות הגופנית שהובילה לתועלת העיקרית באוכלוסיה זו. מבין 835 מחקרים רלבנטיים, החוקרים זיהו תשעה מחקרים מתאימים, עם 122,417 משתתפים שהיו במעקב למשך תקופה ממוצעת של כ-10 שנים. במהלך תקופה זו, 18,122 משתתפים הלכו לעולמם.
החוקרים תירגמו את הממצאים במחקרים השונים למדדי MET (Metabolic Equivalent of Task), המבטאים את כמות ההוצאה הקלורית לדקה של פעילות גופנית. דקת MET אחת מקבילה להוצאה האנרגטית במהלך ישיבה בלבד.
פעילות בעצימות בינונית נעה בין MET 3-5.9, בעוד שפעילות בעצימות גבוהה מסווגת בנוכחות 6 MET ומעלה. הההמלצה הנוכחית היא לפעילות בהיקף של 500-1,000 MET ומעלה בכל שבוע.
מניתוח הנתונים עולה כי ככל שהנבדקים היו פעילים יותר, כך הסיכון לתמותה היה נמוך יותר. בהשוואה לאלו שאינם פעילים כלל, משתתפים עם פעילות בהיקף של 1-499 MET בשבוע הפחיתו את הסיכון לתמותה ב-22%, באלו עם 500-999 MET נרשמה ירידה של 28% בסיכון לתמותה ובאלו עם 1,000 MET ומעלה נרשמה ירידה של 35% בסיכון לתמותה.
השיעורים המופחתים של מחלת לב ואירועים מוחיים היו אחראיים לעיקר השיפור בתוחלת החיים, אם כי התמותה עקב מחלות ממאיורת הייתה נמוכה יותר גם כן. התועלת הרבה ביותר תועדה באלו שעברו מחוסר פעילות גופנית מוחלט, או פעילות גופנית מינימאלית, לפעילות גופנית בהיקף רחב יותר.
עם פעילות גופנית, בנשים מבוגרות תועדה תועלת רבה יותר בהשוואה לגברים מבוגרים, אך החוקרים משערים כי ממצא זה עשוי לנבוע מהערכת יתר של הפעילות הגופנית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!