במאמר שפורסם במהלך חודש ינואר בכתב העת American Journal of Preventive Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי תכנית אימונים מכוונת עצמית עשויה להביא לשיפור בתסמינים של דלקת מפרקים.

החוקרים מדווחים כי לאחר 12 שבועות, בקרב המשתתפים בתכנית First Step to Active Health תועד שיפור משמעותי בכוח בפלג גוף תחתון, ביכולת הגופנית, בגמישות פלג גוף תחתון, כאב, עייפות, נוקשות וניהול יעיל של הטיפול בדלקת מפרקים.

התכנית מציעה פורמט גמיש יותר לרישמת התכניות המוכחות כיום, ועשויה להיות מועדפת בעיניי קבוצות חולים עם דלקת מפרקים עם זמינות נמוכה יותר לתכניות בקהילה.

מדגם המחקר כלל 197 משתתפים שקיבלו ערכה הכוללת רישום עצמי שבועי, מעטפות מבוילות להחזרת היומנים, דף בטיחות בן עמוד אחד שכלל המלצות ספציפיות לדלקת מפרקים ויומן ציפיות מהמחקר. המשתתפים התקדמו בקצב שלהם לאורך ארבעה שלבים: כושר קרדיווסקולארי, גמישות, כוח ושיווי משקל, כאשר המטרה הייתה להשלים את כל השלבים בתוך 12 שבועות.

להערכת ההשפעות של התכנית אל מול קבוצת ביקורת, החוקרים תיכננו תכנית תזונה בת ארבעה שלבים. הם כללו 204 משתתפים שהקפידו על תכנית US Department of Agriculture Food Pyramid במקום תכנית הפעילות הגופנית.

לא תוארו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין שתי הקבוצות בנתונים הדמוגרפים או בחומרת המחלה. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 56.3 שנים.

בקבוצת ההתערבות המשתתפים הפכו יותר ויותר פעילים לאורך 12 שבועות המחקר. באופן מפתיע, כך גם היה בקבוצת הביקורת.

למרות שבקבוצת המשתתפים שהקפידו על תכנית תזונתית לא נרשמה עליה בפעילות בהיקף דומה לעליה שתוארה בקבוצת הפעילות הגופנית, בשתי הקבוצות חל שיפור דומה במדדים להערכת היכולת התפקודית וכן בתוצאים ספציפיים למחלה דוגמת נוקשות, כאב, עייפות וניהול עצמי ויעיל של הטיפול בדלקת מפרקים.

בנוסף, בשתי הקבוצות שמרו המשתתפים על מרבית השיפור שחל במהלך המחקר לאחר תשעה חודשים.

עם זאת, החוקרים זיהו הבדלים בהיבטים אחרים בין שתי הקבוצות. בקבוצת הטיפול התזונתי נרשמה ירידה ממוצעת של כ-1.6 קילוגרמים במהלך תשעת החודשים, בעוד שבקבוצת הפעילות הגופנית נותר משקל גוף יציב. בנוסף, שיעור התגובות החריגות היה גבוה יותר בקבוצת ההתערבות, אם כי מרביתם כללו מתיחה מינורית של שריר ונקעים.

החוקרים כותבים כי קשה להסביר מדוע בקבוצת הטיפול התזונתי המשתתפים הפכו פעילים יותר, אך הם משערים כי השינוי התזונתי הגביר את המוטיבציה שלהם לשמור על כושר גופני או מפירות ירידה מתונה במשקל הגוף.

Am J Prev Med. 2015;48:1-12

לידיעה  במדסקייפ