מתוצאות מחקר חדש עולה כי בקשישים קיימת תועלת כבר עם ביצוע הפסקות בפעילות הסדנטרית לאורך היום, גם אם מדובר רק במעבר מתנוחת ישיבה לעמידה. מהנתונים עולה כי על מבוגרים להקפיד על תשע הפסקות לכל שעת פעילות סדנטרית. למעשה, הפעולה של עמידה בלבד עשויה לשמש לשיפור התפקוד הגופני בגיל מבוגרים.

מדגם המחקר כלל 215 מבוגרים בגילאי 65-94 שנים, שנשאו מדי תאוצה קטנים על הירך למשך ארבעה ימים, במטרה לבחון את ההתנהגות הסדנטרית והפעילות הגופנית. החוקרים בחנו גם את התפקוד הגופני של המשתתפים באמצעות קבוצת בדיקות להערכת כוח, סיבולת, גמישות ושיווי משקל, החשובים כולם לשמירת תפקוד עצמאי בשלב מאוחר במהלך החיים.

בהמשך, החוקרים בחנו כיצד התנהגות סדנטרית, הפסקות בפעילות סדנטרית ופעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה השפיעו על התפקוד הגופני.

מהנתונים עולה כי בדומה למחקרים אחרים, פעילות גופנית מתונה-עד-מאומצת לוותה בתפקוד גופני טוב יותר. כשני שליש מהמשתתפים עסקו בפעילות גופנית סדירה מסוג כלשהו, מרביתם במסגרת תכנית מארוגנת שנועדה לקשישים, בעוד שאחרים התאמנו 2-3 פעמים בשבוע.

למרות זאת, מהנתונים עלה כי רק כ-20% מהמשתתפים ענו על ההמלצות של 30 דקות של פעילות גופנית מתונה-עד-מאומצת בכל יום. עם זאת, החוקרים מדווחים כי במשתתפים שהיו סדנטריים יותר וערכו פחות הפסקות התפקוד הגופני היה ירוד יותר, בהשוואה למשתתפים פעילים יותר או אלו שערכו יותר הפסקות בפעילות סדנטרית לאורך היום.

החוקרים כותבים כי לראשונה, הם אישרו כי גם במשתתפים המבלים יותר זמן בפעילות סדנטרית מעל 8.6 שעות ביום במבוגרים העורכים הפסקות תדירות יותר בפעילות זו התפקוד הגופני טוב יותר. המשמעות היא כ-80 הפסות בפעילות סדנטרית לאורך היום.

J Gerontol A 2014

לידיעה במדסקייפ