מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס ה-American Society for Bone and Mineral Research, עולה כי בנשים בהן משהים את הטיפול בביספוספנטים למשך שנה ומעלה, לאחר שלוש שנות טיפול או יותר, לא תועדה עליה בסיכון לשברים על-רקע אוסטיאופורוזיס או שברי ירך, בהשוואה לאלו שהמשיכו בטיפול התרופתי ללא הפרעה.

לדברי החוקרים, השהיית הטיפול התרופתי (Drug Hoilday) הינה גישה סבירה להפחתת הסיכון הכרוך בטיפול בביספוספנטים בנשים לאחר שלוש שנות טיפול תרופתי, בעיקר לאור ירידה מקבילה בשיעור תופעות הלוואי.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הרשומות הרפואיות האלקטרוניות אודות כ-28,000 נשים, שהחלו טיפול בביספוספנטים בין 1998 ועד 2009, ונחשפו לתרופות במשך למעלה משלוש שנים. מרבית הנשים נטלו טיפול ב-Alendronate. הנשים היו במעקב עד להופעת שבר, עד שלא נכללו עוד בתכנית הביטוח, הלכו לעולמן או עד לתום המחקר ב-12 בדצמבר, 2012.

קרוב ל-60% מהמשתתפות במחקר נטלו טיפול בביספוספנטים באופן קבוע, שהוגדר בנוכחות השלמת לפחות 50% מהטיפולים התרופתיים לאורך המחקר, וב-40% תועדו הפסקות בטיפול התרופתי במשך 12 חודשים ומעלה.

במהלך תקופת המחקר דווח על 3,571 שברים על-רקע אוסטיאופורוזיס, כאשר בנשים בהן הושהה הטיפול התרופתי תועד שיפור במספר תחומים, כולל שיעור תחלואות נלוות נמוךל יותר, מדדי T-Score גבוהים יותר ומדדי סיכון לשברים ונפילות שהיו נמוכים יותר.

במונחים של שברים על-רקע אוסטיאופורוזיס, בנשים בהן הושהה הטיפול התרופתי נרשמה ירידה בסיכון, עם יחס שיעורים מתוקן של 0.87, למעט שברי ירך, עבורם לא תועד הבדל בין שתי הקבוצות.

לאחר תקנון לגורמים שונים, החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בסיכון הכולל לשברים (יחס סיכון של 0.90) או בסיכון הכולל לשברי ירך (יחס סיכון של 0.84) בין נשים בהן הושהה הטיפול בביספוספנטים ואלו שהמשיכו בטיפול ללא הפרעה.

מתוך הכנס השנתי מטעם American Society for Bone and Mineral Research

לידיעה במדסקייפ