טיפול אינטנסיבי בסוכרת הריונית מפחית את הסיכון לפרע כתפיים (Shoulder Dystocia) ומקרוזומיה, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמה ב-BMJ.
החוקרים בחנו את הנתונים מחמישה מחקרים להערכת טיפולים ספציפיים ו-13 שערכו השוואה בין גישה אינטנסיבית וגישה לא-אינטנסיבית לטיפול בסוכרת הריונית.
על-בסיס התוצאות הם סיכמו כי טיפול ספציפי, המתמקד בהפחתת רמות הסוכר בדם, בפני עצמו או בשילוב עם טיפול מיילדותי מיוחד, מפחית את הסיכון לחלק מהסיבוכים הפרינטאליים או הנאונטליים.
החוקרים ערכו חיפוש בספרות הרפואית עד שנת 2009, ומצאו 5 מחקרים שערכו השוואה בין טיפולים ספציפיים (דיאטה עם ובלי אינסולין) ובין טיפול סטנדרטי, שכללו 2999 נשים. כל אחד מהמחקרים הללו התבסס על גישה דו-שלבית, עם מבחן מתן סוכר במינון 50 גרם, הערכת גורמי סיכון, או שניהם, ובהמשך מבחן OGTT (Oral Glucose Tolerance Test) עם מתן סוכר במינון 75 או 100 גרם.
מהנתונים משני מחקרים (בקרוב ל-2000 נשים) עולה ירידה משמעותית בסיכון לפרע כתפיים עם טיפול (OR = 0.40). ארבעה מחקרים (עם למעלה מ-2300 נשים) הדגימו סיכון נמוך יותר משמעותית למקרוזומיה (OR = 0.38) ולידת יילוד גדול לגיל ההיריון (OR = 0.48) עם טיפול, בהשוואה לטיפול סטנדרטי. מחקר אחד עם כ-1000 נשים הדגימם סיכון נמוך יותר לרעלת היריון עם טיפול (p=0.02).
מנגד, בקבוצות הביקורות והטיפול הספציפי לא תועדו הבדלים מובהקים בשיעורי ניתוח קיסרי או במספר היילודים שנולדו קטנים לגיל ההיריון או הועברו ליחידת טיפול נמרץ. שלושה מחקרים דיווחו על העדר הבדל בין הקבוצות מבחינת התמותה הפרינטאלית והנאונטלית, אך הנתונים היו הטרוגניים.
אף אחד מהמחקרים לא דיווח על תמותה אימהית. המחקר היחיד שדיווח על סיבוכים אימהיים ארוכי-טווח, לא מצא הבדל בשיעורי סוכרת לאחר 16 שנים.
13 המחקרים שבחנו את ההשפעה של טיפול אינטנסיבי יותר כללו 1934 נשים. החוקרים במחקרים אלו בחנו מגוון התערבויות, כולל צורות שונות של ניטור רמות הסוכר בדם וטיפולים פומיים בתרופות נגד-סוכרת. מהנתונים עולה ירידה בסיכון לפרע כתפיים בנשים עם טיפול מוגבר (OR = 0.31).
מההערכות עולה כי אין הבדלים משמעותיים בשיעור הניתוחים הקיסריים, תמותה פרינטאלית, תינוקות קטנים לגיל ההיריון, או טראומה בלידה (שיתוק עצבי ושבר עצמות). החוקרים לא יכלו לאסוף את הנתונים אודות רעלת-היריון ומקרוזומיה בשל הטרוגניות רבה בין המחקרים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי העדות לתועלת בעקבות טיפול אינטנסיבי עדיין אינה-מוחלטת, ועדיין קיימת אי-ודאות בנוגע להשפעות על יעדים מג’וריים. הם מציינים כי מרבית המחקרים היו בסיכון גבוה להטיה, ואף אחד מהם לא בחן מפורשות את הנזקים הכרוכים בטיפול. לסיום, מרבית המחקרים נערכו בצפון אמריקה, אירופה ואוסטרליה, לכן אין ייצוג הולם של כל הקבוצות האתניות.
למרות זאת, החוקרים מסכמים כי יש תועלת במתן טיפול אינטנסיבי, כולל מדידות עצמיות יומיות, תזונה, ובחלק מהנשים, אינסולין והתערבויות מיילדותיות נוספות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!