שכיחותם של חרדה, דיכאון והפרעת קשב וריכוז בקרב ילדים ובני נוער הינה כ-20% בארה”ב. הטיפולים המוצעים (טיפול רגשי ו/או תרופתיים) יעילים אך לעיתים אינם נגישים וזמינים. לאור כך, יש צורך בגישות טיפול חדשניות על מנת לענות על הצרכים הרגשיים של ילדים ובני נוער.

במחקר שפורסם לאחרונה ב JAMA PEDIATRICS נעשתה סקירת ספרות סיסטמטית ומטה-אנליזה שמטרתה היתה לבדוק את יעילות התערבויות בצורת משחקים דיגיטליים לטיפול במצבים רגשיים (gamified digital mental health interventions (DMHIs) ) בקרב ילדים ובני נוער. המחקר כלל מחקרים מבוקרים עם הקצאה אקראית (RCTs-Randomized Controlled Trails)  בשפה האנגלית שכללו משחקים דיגיטליים והציגו  את תוצאותיהם הסטטיסטיות בצורת גודל אפקט ((effect size.

היעילות הוערכה על ידי שאלונים (rating scales) מותאמים להפרעת קשב וריכוז, דכאון וחרדה. נכללו מחקרים שכללו את מאפייני המשתתפים (גיל ומין), מאפייני ההתערבויות (משחקי מחשב/משחקי וידאו/משחקי לוח וכו’, הגבלת זמן) ושיטות המחקר (תוצאים, סיכון והטיות). התוצא העיקרי היה שינוי בחומרת הפרעת הקשב וריכוז, דכאון ו/או חרדה בקבוצת ההתערבות מול קבוצת הביקורת. נכללו 27 מחקרי RCT ו-2911 משתתפים.

תוצאות המחקר הראו יעילות קלה אך משמעותית סטטיסטית של משחקים דיגיטליים בטיפול בסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז ודכאון, ואפקט קל שלא נמצא משמעותי על סימפטומים של חרדה. משחקי מחשב והתערבויות שנערכו בקרב קבוצות עם רוב של בנים הראו את האפקט הטיפולי המשמעותי ביותר בהפרעת קשב וריכוז. משחקים עם זמן מוגבל שנקבע מראש הראו יעילות טיפולית בדכאון.

ממצאי המחקר מצביעים על יעילות של משחקים דיגיטליים מבוקרים בטיפול בדכאון והפרעת קשב וריכוז בילדים ובני נוער. האנליזה הצביעה על השפעה של דרך העברת ההתערבות (משחקי מחשב הראו יעילות בטיפול בהפרעת קשב וריכוז) ומין המשתתפים (יעילות טובה יותר בבנים עם הפרעת קשב וריכוז).

הערת העורך

בשנים האחרונות קיימת עלייה בצרכים הרגשיים והנפשיים בקרב ילדים ובני נוער, זאת לצד פערים הולכים וגדלים במשאבים ובזמינות מענה מתאים. לאור כך, חשוב שרופאי ורופאות הילדים וכן מטפלי בריאות נפש יכירו ויתעדכנו בדרכי טיפול מבוקרות חדשניות שנמצאו כיעילות עם תימוכין מחקריים ויציעו אותם באינדיקציות הנכונות.

קישור למאמר ב- JAMA PEDIATRICS