מחסור שינה בילדות מלווה בעליה בסיכון לפסיכוזה בבגרות מוקדמת (JAMA Psychiatry)

בקרב ילדים עם משך שינה קצר יותר בילדות תועד סיכון גבוה יותר מכפליים להתפתחות הפרעה פסיכוטית ואירוע פסיכוטי בבגרות מוקדמת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעיות שינה נפוצות מאוד בקרב ילדים בתקופות שונות לאורך תקופת ההתבגרות שלהם, אך חשוב גם להבין באילו מקרים יש לפנות לקבלת עזרה רפואית. מחקרים קודמים בנושא בחנו רק את ההשפעות קצרות הטווח של שינה על הסיכון לפסיכוזה. במחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את הנתונים אודות 12,394 ילדים (50.5% בנות) ו-3,962 מבוגרים צעירים (61.3% נשים) שלקחו חלק במחקר Avon Longitudinal Study of Parents and Children.

נתונים אודות משך שינת לילה נאספו במספר נקודות זמן בין גילאי 6 חודשים עד 7 שנים, כאשר הפרעת פסיכוזה ואירוע פסיכוטי נבחנו בגיל 24 שנים. החוקרים גם בחנו אם לדלקת עשויה להיות השפעה על הקשר בין משך שינה קצר ופסיכוזה, בעקבות מחקר קודם שהעיד על השפעה אפשרית. לצורך כך, הם בחנו את רמות IL-6 ו-CRP בדם.

מהנתונים עולה כי בילדים עם משך שינה קצר באופן עקבי תועד סיכון גבוה יותר מכפליים להפרעה פסיכוטית (יחס סיכויים של 2.5, רווח בר-סמך 95% של 1.51-4.15) וסיכון גבוה כמעט פי ארבע לאירוע פסיכוטי בגיל 24 שנים (יחס סיכויים של 3.64, רווח בר-סמך 95% של 2.23-5.95).

החוקרים מדווחים כי רמות גבוהות יותר של IL-6 בגיל 9 שנים תיווכו באופן חלקי את הקשר בין משך שינה קצר ובין הסיכון לפסיכוזה.  עם זאת, הם מודעים למגבלות המחקר וקוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את החשיבות של דלקת כגורם מתווך אפשרי בקשר בין משך שינה קצר ובין הסיכון לפסיכוזה.

JAMA Psychiatry, May 8, 2024

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן