ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במרבית המקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת נדרשת תמיכה תזונתית עד הזנה מלאה ע”י חלב אם. עם זאת, מאחר ואין נתונים רבים בנושא אודות אוכלוסייה זו, הם השלימו מחקר רב-מרכזי, אקראי, שכלל תינוקות שנולדו לאחר 32 שבועות היריון ועד 35 שבועות היריון ו-6 ימים, עם גישה תוך-ורידית ואם שהניקה. כל התינוקות חולקו  לשלוש התערבויות או לקבוצות השוואה: מתן תוך-ורידי של תמיסת חומצות אמינו (הזנה פראנטרלית) או תמיסת דקסטרוז עד ביסוס הזנה מלאה עם חלב אם; תוספי חלב ניתנו כאשר חלב אם לא היה מספיק או שניתן חלב אם בלבד ללא תוספים; חשיפה לטעם וריח לפני צינור הזנת קיבה או ללא חשיפה לגירויי טעם וריח.

התוצא העיקרי בזרוע הזנה פראנטרלית ותוספי חלב הייתה אחוז שומן גוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים והתוצא העיקרי להתערבות חשיפה לריח וטעם היה מרווח הזמן עד להזנה אנטרלית מלאה (150 מ”ל/ק”ג משקל גוף בכל יום או הנקה בלבד).

מדגם המחקר כלל 532 יילודים (231 בנים, 55%).

מהנתונים עולה כי אחוז שומן גוף ממוצע בגיל ארבעה חודשים שהיה דומה בין תינוקות שקיבלו הזנה פראנטרלית ואלו שקיבלו תמיסת דקסטרוז (26.0% לעומת 26.2%, בהתאמה, p=0.72) ובקרב תינוקות שקיבלו תוספי חלב ואלו שקיבלו חלב אם בלבד (26.3% לעומת 25.8%, בהתאמה, p=0.25).

מרווח הזמן עד להזנה אנטרלית מלאה היה דומה בין תינוקות עם חשיפה לגירוי טעם וריח ואלו ללא חשיפה דומה (5.8 לעומת 5.7 ימים, בהתאמה, p=0.59).

התוצאים המשניים היו דומים בין ההתערבויות השונות.

אירועים חריגים חמורים תועדו בתינוק אחד.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בישימות ובטיחות תכנית תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת.

N Engl J Med, April 24, 2024

הערות עורך:

מחקר זה מצא כי אין יתרון של ממש לתת לפגים שנולדו מעבר לשבוע 32 הזנה פרנטרלית ב-TPN לעומת תמיסת סוכר, מתן תוסף לחלב אם או לחשוף אותם לטעם וריח לפני מתן הכלכלה. לפיכך, ניתן להסיק (ממחקרים קודמים) כי להתערבויות הללו יש יתרון רק בפגים הקטנים יותר ואין להם יתרון (לפחות לא בתחומים שנבדקו) בפגים הגדולים משבוע 32.