בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי

תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה (first-episode psychosis), מה שמציין סמן אפשרי חדש להפרעה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי.

הקשר בין בדידות לאירוע ראשון של פסיכוזה “נראה כמשפיע מעבר להשפעות האובייקטיביות של בידוד חברתי, ובולט במיוחד אצל נשים” אמר המחבר הראשי של המחקר, “ממצאים אלה מצביעים על הפוטנציאל של בדידות בילדות כסמן לסיכון מוקדם לפסיכוזה שיכול לעזור להנחות התערבויות ממוקדות”.

ישנם שני מרכיבים של בידוד, שניהם “גורמי סיכון משמעותיים” לתחלואה, תמותה והופעת הפרעות נפשיות, אמר, הראשון הוא “בידוד חברתי אובייקטיבי”, המורכב מחוסר מופגן של קשרים חברתיים, כולל אינטראקציות חברתיות, קשרים ומערכות יחסים, בעוד שהשני הוא תחושת בידוד כפי שהיא נתפסת, או “בדידות”, המוגדרת כ”תחושה סובייקטיבית של מצוקה הקשורה בהיעדר מערכות יחסים משמעותיות”, ללא קשר לכמות המגע החברתי בפועל שאדם חווה.

בדידות בילדות מתרחשת לפני גיל 12 והופכת לנפוצה יותר ויותר, הוסיף, סקר שנערך לאחרונה מראה כי כשליש מהילדים מדווחים כי הם חשים בדידות לעיתים קרובות. מחקר גנטי ותצפיתי הראה שיש קשר דו-כיווני בין בדידות לפסיכוזה וכי מטופלים עם סכיזופרניה נוטים יותר לדווח על בדידות מאשר האוכלוסייה הכללית. הוא ציין גם כי אין מחקר קודם שהעריך את הקשר הפוטנציאלי בין בדידות בילדות לפסיכוזה שלאחר מכן.

לכתבה ב-medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן