עליה בזמן מסך של פעוטות עלולה לפגוע בכישורי השפה (JAMA Pediatr)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Pediatrics עולה כי עליה בזמן מסך של ילדים בגילאי 12-36 חודשים מלווה בירידה באינטראקציה מילולית בין הפעוטות והוריהם, אשר מצידה עלולה להשפיע על התפתחות כישורי שפה.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 220 משפחות באוסטרליה. הם התבססו על טכנולוגיה מתקדמת להכרת שפה במטרה לבחון את הקשר בין זמן מסך של הילד ובין כישורי השפה בבית לאורך חלון של 16 שעות אחת לשישה חודשים. הם השלימו תקנון למשתנים דוגמת מין הילד, רמת השכלה של האם ומצוקה פסיכולוגית של המטפל העיקרי.

מהנתונים עולה כי עליה בזמן מסך לוותה בירידה במספר המילים שדיברו מבוגרים ליד הילדים, השמעת קול מצד הילדים ואינטראקציות הדדיות בין המבוגרים והילדים. הקורלציה הנ”ל הייתה בולטת במיוחד בגיל 36 חודשים.

בגיל 36 חודשים, כל דקה נוספת של זמן מסך לוותה בירידה של 6.6 מילים ששמעו הילדים ממבוגרים, עם ירידה של 4.9 אירועי השמעת קול מצד הילדים ובירידה של 1.1 אינטראקציות הדדיות בין מבוגרים וילדים.

על-בסיס זמן מסך יומי ממוצע שח 172 דקות (2.87 שעות) כפי שתועד במהלך תקופת המחקר בקבוצת גיל זו, הילדים עלולים לפספס 1,139 מילים ממבוגרים, עם ירידה של 843 במקרי השמעת הקול וירידה של 194 במספר האינטראקציות בין ילדים ומבוגרים בכל יום.

החוקרים כותבים כי זיהוי דרכים שונות בהן זמן מסך עשוי לעודד אינטראקציות בין ילדים והורים, דוגמת צפיה משותפת ואינטראקטיבית, עשוי לסייע למשפחות לאור השימוש הנרחב במסכים בחיי משפחות רבות. ייתכן כי ההשפעה של עליה בזמן מסך תהיה פחות שלילית במידה והתכנים בהם צופים הילדים הם באיכות גבוהה ומתאימים לשלב ההתפתחותי של הילד.

JAMA Pediatr, March 4, 2024

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן