חוויות ילדות שליליות קשורות לסיכון מוגבר לפסיכופתולוגיה (JAMA Psychiatry)

חוויות ילדות שליליות קשורות לסיכון מוגבר באופן משמעותי לדיכאון כמבוגרים, חרדה והפרעות הקשורות למתח, כך הראו נתונים חדשים ממחקר גדול של תאומים שפורסם ב-JAMA Psychiatry

חוויות ילדות שליליות קשורות לסיכון מוגבר באופן משמעותי לדיכאון כמבוגרים, חרדה והפרעות הקשורות למתח, כך הראו נתונים חדשים ממחקר גדול של תאומים שפורסם ב-JAMA Psychiatry. החוקרים מצאו שכל אירוע שלילי נוסף הציב ילדים בסיכון גבוה ב-52% להפרעה פסיכיאטרית כמבוגרים, כאשר התעללות מינית קשורה בסיכון הגדול ביותר.

הממצאים הראו שהקשר החזיק מעמד גם לאחר התאמה לגורמים גנטיים וסביבתיים משותפים. התוצאות הצביעו על כך ש”התערבויות המכוונות לחוויות ילדות שליליות, כולל מניעה ראשונית וגישה משופרת לטיפולי טראומה מבוססי ראיות לאנשים שחוו חוויות ילדות שליליות, עשויות להיות קשורות לסיכון מופחת לפסיכופתולוגיה עתידית”, אמרה החוקרת הראשית של המחקר.

מחקרים קודמים הראו קשר חזק בין התעללות בילדות לבין סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות בבגרות, אך עדויות לקשר זה במחקרים עם התאמה לגורמים משפחתיים “חסרות לחלוטין”, ציינו החוקרים. כדי ללמוד עוד על האופן שבו גורמים גנטיים עשויים להשפיע על הקשר בין חוויות ילדות שליליות לבין אבחנות פסיכיאטריות מאוחרות יותר, החוקרים השתמשו בנתונים ממרשם התאומים השוודי הכלל-ארצי, הכולל נתונים על יותר מ-25,000 תאומים זהים ולא זהים.

התאומים במחקר השיבו על שאלון אינטרנטי על תסמיני דיכאון כמדד לבריאות הנפש הנוכחית וסוגים שונים של חוויות ילדות שליליות, כולל אלימות במשפחה, התעללות או הזנחה רגשית, הזנחה פיזית, התעללות פיזית, התעללות מינית, אונס ופשעי שנאה.

מבין המדגם של 25,000 זוגות תאומים (15,000 נשים; גיל ממוצע, 29 שנים), 9750 (39%) משתתפים דיווחו על חשיפה לחווית ילדות שלילית אחת לפחות, בעוד ש-2000 (8%) דיווחו על חשיפה לשלוש או יותר חוויות שליליות. רוב המשיבים – 61% – לא דיווחו על חשיפה לחווית ילדות שלילית.

לכתבה ב-medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן