האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים (AAP) ממליצה בדו”ח קליני חדש כי יש לכלול ילדים בשיחות על מחלתם בצורה מתאימה מבחינה התפתחותית, במידה וההורים מרגישים בכך בנוח.
כאשר ילדים חולים במחלה קשה, חלק מהמשפחות בוחרות שלא לחשוף בפניהם את חומרת המחלה, מתוך מחשבה כי הידע בנושא עלול לפגוע בתקווה שלהם. ההחלטה אם לספר לילדים או למתבגרים על חומרת מחלתם היא שאלה מורכבת ויכולה לכלול בין היתר גם אתגרים משפטיים, אתיים ומוסריים להורים ולמטפלים.
הדו”ח, שנכתב על ידי רופאים מטעם ועדת AAP לביואתיקה, פורסם ב-Pediatrics. “במקום לפגוע בתקווה של הילדים, כפי שחלק מההורים עלולים לחשוש, גישה של פתיחות עשויה ליצור מרחב לילדים לשאול את שאלותיהם, לשתף בדאגותיהם ולהציב מטרות שמתאימות לנסיבות”, כתבו המחברים בהודעה לעיתונות. הדו”ח מציע אסטרטגיות המבוססות על שיקולים אתיים, היסטוריים, משפטיים ותרבותיים כאשר דנים במה לחלוק עם ילד או מתבגר.
בין ההמלצות פורסמו גם ההמלצות הבאות:
· – אם ההורים מבקשים לא לחשוף את הילד לנושא, התגובה הראשונה צריכה להיות הבנה ממה נובעת עמדה זו וחברי הצוות המטפל צריכים להסביר את עמדתם להורים.
· – אם אין הסכמה בין ההורים לצוות המטפל לגבי חשיפה של הילד למחלתו, חשוב לקבוע מה המידע המינימלי שכל צד חושב שצריך לחלוק.
· – במידה ויש קושי בתהליך, מומלץ להיעזר בועדות האתיקה של בתי החולים, מתווכים ותומכי המטופלים.
· – חשוב לתעד שיחות עם המשפחה בתיעוד הרפואי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!