שעת שינה מוקדמת יותר עשויה לשפר את משך השינה במתבגרים (Pediatrics)

במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מתבגרים הצליחו להגדיל את סך שעות השינה שלהם ע”י הקדמת שעת השינה, כאשר הקדמת שעת השינה בשעה אחת לוותה בעליה של 41 דקות במשך השינה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי משך השינה מתקצר ב-10 דקות כל שנה לאורך גיל ההתבגרות, כאשר לאור שינויים בבקרת שינה מתבגרים נוהגים להישאר ערים עד שעה מאוחרת יותר. כעת הם ביקשו לבחון אם מתבגרים יכולים להגדיל את משך השינה שלהם ע”י הקדמת שעת השינה ואם יכולת זו משתנה עם הגיל.

מדגם המחקר כלל 77 צעירים בגילאי 9.9-16.2 שנים, אשר השלימו הערכה שנתית לאורך שלוש שנים. עוד נכללה קבוצה של 67 משתתפים בגילאים מתקדמים יותר, בטווח 15.0-20.6 שנים. כל שנה, המשתתפים הקפידו על שלושה משטרי שינה שונים (7 שעות, 8.5 שעות ו-10 שעות) לאורך ארבעה לילות עוקבים. המשתתפים התעוררו כל יום באותה שעה, כאשר משך השינה הכולל השתנה ע”י הקדמת שעת השינה. משך השינה נקבע על-פי בדיקת מעבדת שינה שבוצעה בלילה הרביעי של משטר השינה.

החוקרים מדווחים כי למרות עליה בחביון תחילת שינה ויקיצה לאחר תחילת שינה, משך השינה עלה עם הקדמת שעת השינה של המתבגרים. משך השינה הממוצע עלה מ-402.8 דקות עם 7 שעות ל-470.6 דקות עם 8.5 שעות ועד 527.5 שעות עם משטר שינה שכלל 10 שעות שינה. משך השינה ירד עם הגיל בהיקף של 1.55 דקות בשנה) אך ההשפעה של הקדמת שעת השינה על משך השינה לא הייתה שונה עם הגיל.

ממצאי המחקר מעידים כי מתבגרים יכולים לשפר את משך השינה שלהם ע”י הקדמת שעת השינה.

Pediatrics, June 12, 2023

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן