במאמר שפורסם בכתב העת Allergy, Asthma & Immunology Research מדווחים חוקרים על שיעור גבוה של תסמיני דחק בתר-חבלתי באימהות לילדים עם תגובה אנאפילקטית לאחרונה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אנפילקסיס הינה תגובה אלרגית חמורה העלולה להיות מסכנת חיים, אך לא הושלמו מחקרים להערכת תסמיני דחק בתר-חבלתי בקרב מטפלים בילדים עם אנפילקסיס. במחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את הנטל הפסיכולוגי על אימהות לילדים זמן קצר לאחר תגובה אנאפילקטית.
מדגם המחקר כלל 188 ילדים זמן קצר לאחר תגובה אנאפילקטית שטופלו ב-13 בתי חולים ברחבי קוריאה. שאלונים תקפים, כולל המהדורה הקוריאנית של Beck Anxiety Inventory, Beck Depression Inventory ו-Impact of Event Scale Revised-Korean Version, שימשו להערכת חרדה, דיכאון ותסמני דחק בתר-חבלתי באימהות.
הגיל החציוני של הילדים עמד על 4 שנים והגיל החציוני של האימהות שנכללו במחקר עמד על 36 שנים.
תסמיני דחק בתר-חבלתי זוהו ב-56.9% מהאימהות, כאשר ב-57.9% מהן תועדו תסמינים בדרגה חמורה. שיעור האימהות עם חרדה (מדד BAI של 22 נקודות ומעלה) ודיכאון (מדד BDI של 17 ומעלה) עמד על 18.6% ו-33%, בהתאמה.
מניתוח רב-משתני עלה קשר בין היסטוריה של אסתמה (יחס סיכויים מתוקן של 5.46, רווח בר-סמך 95% של 1.17-25.59) ונוכחות תסמינים ורידיים מרכזיים (יחס סיכויים מתוקן של 3.27, רווח בר-סמך 95% של 1.07-9.96) ובין תסמיני דחק בתר-חבלתי. גיל שנתיים ומעלה (יחס סיכויים מתוקן של 2.87, רווח בר-סמך 95% של 1.10-7.52) ואנפילקסיס משנית לחשיפה לביצים, חלב, או חיטה (יחס סיכויים מתוקן של 2.87, רווח בר-סמך 95% של 1.10-7.52) לוו בסיכון מוגבר לתסמיני דחק בתר-חבלתי בדרגה חמורה.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי למעלה ממחצית מהאימהות לילדים עם תגובה אנאפילקטית מציגות תסמיני דחק בתר-חבלתי זמן קצר לאחר האירוע הטראומטי. על רופאים המטפלים בילדים עם אנפילקסיס לתת את הדעת לנטל הפסיכולוגי הרב המוטל על המטפלים בילדים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!