מה בין זמן מסך ובין הפרעות קוגניטיביות והתנהגותיות בילדים שנולדו פגים? (JAMA Pediatrics)

בילדים שנולדו לאחר פחות מ-28 שבועות היריון ובגיל 6-7 שנים נהגו לצפות במסכים במשך למעלה משעתיים ביום תועדה ירידה בתפקוד הקוגניטיבי והניהולי, בהשוואה לילדים עם זמן מסך מוגבל יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Pediatrics.

החוקרים השלימו ניתוח משני של מחקר שנערך ע”י ה- Eunice Kennedy Shriver National Institute of Child Health and Human Development וכלל 414 ילדים עם היסטוריה של פגות קיצונית, אשר נולדו בין תחילת פברואר בשנת 2005 ועד סוף פברואר בשנת 2009.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות ילדים בין השנים 2012 ו-2016 כאשר היו בגילאי 6 שנים וארבעה חודשים עד גיל 7 שנים וחודשיים. הילדים נחשפו לזמן מסך מועט (פחות משעתיים ביום, 176 ילדים) או זמן מסך רב (מעל שעתיים ביום, 238 ילדים).

מבין 414 ילדים, 227 היו בנים (55%) ומשקל הלידה הממוצע שלהם עמד על 870.6 גרם. בחדריהם של 266 ילדים (64%) היה מסך מחשב ו/או טלוויזיה.

החוקרים מדווחים כי זוהה קשר בין זמן מסך רב ובין גיל אימהי צעיר יותר, בהשוואה לזמן מסך מוגבל (בממוצע, 27 שנים לעומת 28.7 שנים). נוכחות טלוויזיה או מחשב בחדר נקשרו גם כן עם גיל אם צעיר יותר (ממוצע של 26.7 שנים לעומת 29.5 שנים), כמו גם עם רמת השכלה אימהית נמוכה יותר.

על-פי מבחני וקסלר להערכת אינטליגנציה, בקרב ילדים עם זמן מסך רב תועדו מדדי אינטליגנציה נמוכים יותר, בהשוואה לילדים עם זמן מסך מוגבל (הבדל ממוצע של 3.92-). זמן מסך רב נקשר גם עם עליה בחסרים בתפקוד ניהולי, כולל מטה-קוגניציה, תפקוד ניהולי גלובאלי, עכבות והפרעות קשב.

בנוסף, החוקרים זיהו קשר בין נוכחות טלוויזיה או מחשב בחדר ובין עליה בבעיות הנוגעות להיפראקטיביות/אימפולסיביות ועכבות.

ממצאי המחקר תומכים בחשיבות השלמת דיונים בין רופאים ובני משפחה בנוגע ליתרונות והסיכונים של זמן מסך וחשיבות הכרת ההמלצות של האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים.

JAMA Pediatrics 2021

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן