כמחצית מהחולים שאושפזו לבית חולים עם אבחנה של COVID-19, ללא תלות בגיל, פיתחו לפחות סיבוך אחד, כך עולה מנתונים חדשים מבריטניה שפורסמו בכתב העת The Lancet.

החקורים בחנו את הנתונים אודות 75,276 חולים בבריטניה, בגילאי 19 שנים ומעלה, אשר אושפזו עם COVID-19 בין ינואר ועד אוגוסט בשנת 2020. מבין אלו, ב-73,197 חולים (97.2%) היו נתונים זמינים אודות סיבוכים שונים.

גיל המשתתפים הממוצע עמד על 71.1 שנים, 56.0% היו גברים וב-81.0% היה ידוע על מחלת רקע אחת לפחות, כולל מחלות לב (30.8%), סוכרת (24.2%), מחלת ריאות כרונית (16.7%) ומחלת כליות כרונית (16.6%).

שיעורי התמותה הכוללים עמדו על 31.5% ו-49.7% מהחולים פיתחו לפחות סיבוך אחד. מבין החולים ששרדו, 43.5% אובחנו עם לפחות סיבוך אחד. החוקרים זיהו קשר מובהק סטטיסטית בין אבחנה של סיבוך של הזיהום הנגיפי ובין אשפוז ביחידת טיפול נמרץ (יחס סיכויים של 7.25, P<0.0001) ועם תמותה (יחס סיכויים של 1.74, p<0.0001).

בגברים תועד סיכוי גבוה יותר לסיבוכים, בהשוואה לנשים, כמו גם בחולים בגילאי 60 שנים ומעלה. בקרב החולים בגילאי 60 שנים ומעלה, שיעור הסיבוכים עמד על 54.5% בגברים לעומת 48.2% בנשים, בעוד שבחולים צעירים יותר שיעור הסיבוכים עמד על 48.8% בגברים ועל 36.6% בנשים.

שיעורי היארעות סיבוכים עלו עם הגיל, מ-27% באלו בגילאי 19-29 שנים שאושפזו עם COVID-19, 37% באלו בגילאי 30-39 שנים, 43% בקרב חולים בגילאי 40-49 שנים ו-51% מהחולים בגילאי 50 שנים ומעלה.

הסיבוכים הנפוצים ביותר היו סיבוכים כלייתיים (24.3%), סיבוכים נשימתיים מורכבים (18.4%) וסיבוכים סיסטמיים (16.3%). סיבוכים קרדיווסקולאריים (12.3%), סיבוכים גסטרואינטסטינאליים (10.8%) ונוירולוגיים (4.3%) היו פחות נפוצים.

לסיבוכים אלו הייתה השפעה מתמשכת על בריאות החולים והותירו 27% מהחולים עם מסוגלות פחותה לדאוג לעצמם לאחר השחרור, כולל 13% מאלו בגילאי 19-29 שנים. החוקרים חישבו כי אבחנה של כל סיבוך לוותה בעליה בסיכון לפגיעה ביכולת החולה לדאוג לעצמו לאחר השחרור (יחס סיכויים של 2.42, P<0.0001).

לאור השכיחות הגבוהה של סיבוכים ותוצאות גרועות גם בחולים צעירים יותר, החוקרים טוענים כי ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות הקפדה על חיסונים ותכנית מסודרת לניהול המגפה.

Lancet 2021; 398: 22337

לידיעה במדסקייפ