בילדים שסבלו מאירוע של ברונכיטיס לפחות פעם אחת לפני גיל 7 שנים תועד סיכון מוגבר למחלת ריאות, דוגמת אסתמה ודלקת ריאות, בשלב מאוחר יותר במהלך חייהם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס מטעם ה-European Respiratory Society.

החוקרים בחנו את הקשר בין ברונכיטיס ילדות ובין בעיות ריאתיות במבוגרים בגיל העמידה בקרב משתתפים במחקר Tasmanian Longitudinal Health Study, אשר כלל למעלה מ-8,500 משתתפים שנולדו בטסמניה בשנת 1961.

כאשר המשתתפים הצטרפו למחקר כילדים הושלמה הערכה של התפקוד הריאתי וההורים מסרו מידע אודות אירועי אסתמה או ברונכיטיס בילדיהם לפני גיל 7 שנים. המשתתפים היו במעקב לאורך תקופה ממוצעת של 46 שנים.

החוקרים סיווגו 3,805 משתתפים לארבע קבוצות על-פי היסטוריה של ברונכיטיס לפני גיל 7 שנים: בכמחצית מהמשתתפים (1,616 משתתפים, 53%) לא הייתה היסטוריה של ברונכיטיס, במעט למעלה מרבע (873 משתתפים, 28%) תועד היסטוריה של ברונכיטיס ללא-הישנות, עם 1-5 אירועים שארכו פחות מחודש, ב-18% מהמשתתפים (18%) תועדה הישנות ברונכיטיס, עם לפחות שישה אירועים שארכו פחות מחודש וביתר המקרים (41 משתתפים, 1.3%) תועדה הישנות ברונכיטיס ממושכת, אשר כללה לפחות 6 אירועים ברונכיטיס שארכו חודש ויותר.

בהשוואה לאלו ללא אירועי ברונכיטיס לפני גיל 7 שנים, באלו עם ברונכיטיס ללא-הישנות תועד סיכון גבוה פי 1.4 לדלקת ריאות, באלו עם הישנות ברונכיטיס נרשם סיכון גבוה כפליים ובאלו עם הישנות ברונכיטיס ממושכת הסיכון לדלקת ריאות היה גבוה פי 3.2, עד לגיל ממוצע של 53 שנים. עוד מדווחים החוקרים על סיכון מוגבר פי 1.3, פי 2.7 ופי 6.4 בסיכון לאסתמה, בהתאמה.

החוקרים מסבירים כי כ-14 מכל 100 משתתפים בקבוצת הייחוס אובחן עם דלקת ריאות עד גיל העמידה, זאת בהשוואה ל-19, 25 ו-35 מכל 100 משתתפים עם ברונכיטיס ללא-הישנות, הישנות ברונכיטיס והישנות ברונכיטיס ממושכת, בהתאמה.

בקבוצת הייחוס, 19 מכל 100 משתתפים אובחנו עם אסתמה עד גיל העמידה, זאת בהשוואה ל-33, 50 ו-70 מכל 100 משתתפים עם ברונכיטיס ללא-הישנות, הישנות ברונכיטיס והישנות ברונכיטיס ממושכת, בהתאמה.

ממצאי המחקר תומכים בעדויות לפיהן ייתכן כי המקור למחלת ריאות בבגרות הוא בילדות וכי ברונכיטיס בילדות עשויה להשפיע לרעה על בריאות הריאות בגיל העמידה.

מתוך כנס ה-ERS

לידיעה במדסקייפ