התעללות גופנית או נפשית בילדות מעלה את הסיכון לדמנציה (JAMA Netw Open)

בקרב ילדים עם היסטוריה של חוויות שליליות רבות במהלך הילדות קיים סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה בגיל מבוגר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מיפן שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שיעורי הימצאות דמנציה ביפן מצויים במגמת עליה. מחקרים קודמים קשרו בין עוני במהלך הילדות ובין סיכון מוגבר לליקוי קוגניטיבי, ככל הנראה משנית להשפעת המצב הכלכלי על רכישת ההשכלה בגיל צעיר. כעת ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין חוויות שליליות בילדות ובין הופעת דמנציה בקרב יפנים שנולדו לפני שנת 1948 וגדלו במהלך מלחמת העולם השניה ולאחריה.

החוקרים עקבו במשך שלוש שנים (2013-2016) אחר 17,412 משתתפים שלקחו חלק במחקר Japan Gerontological Evaluation Study, מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסיה שכלל מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה. סקר ייעודי שימש להערכת חוויות ילדות שליליות וכלל מות הורה, גירושין, מחלה פסיכיאטרית באחד ההורים, אלימות במשפחה, התעללות גופנית, הזנחה פסיכולוגית והתעללות נפשית. המשתתפים סווגו לקטגוריות על-פי מספר החוויות השליליות וניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון לדמנציה.

החוקרים מדווחים כי במהלך המעקב אובחנה דמנציה ב-703 משתתפים (312 גברים ו-391 נשים). במרבית המשתתפים במחקר (63%) לא תועדה חשיפה לחוויה שלילית במהלך הילדות, ב-29.5% תועדה חוויה שלילית אחד, ב-5.5% תועדו שתי חוויות שליליות וב-2% מהמשתתפים תועדו לפחות שלוש חוויות ילדות שליליות. בקרב אלו עם לפחות שלוש חוויות שליליות בילדות תועד סיכון גבוה יותר לדמנציה, בהשוואה לאלו ששללו חשיפה לאחת מהחוויות השליליות שנבחנו במחקר (יחס סיכון של 2.18, רווח בר-סמך 95% של 1.42-3.35).

ממצאי המחקר מעידים כי חשיפה לשלוש חוויות שליליות במהלך הילדות מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה במבוגרים מיפן.

JAMA Netw Open. 2020

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן