מומחי ה-AAN ממליצים על טיפול התנהגותי לפני תרופות בחולים עם תסמונת טורט (מתוך כנס ה-AAN)

טיפול בתסמונת טורט צריך להתחיל בהתערבות התנהגותית מקיפה לטיפול בטיקים (Comprehensive Behavioral Intervention for Tics או CBIT), כך עולה מהנחיות חדשות מטעם ה-American Academy of Neurology, ללא טיפול תרופתי אלא במקרה של העדר תגובה הולמת ל-CBIT. יתרה מזאת, במקרים קלים של תסמונת טורט, בהם הטיקים לא מפריעים למהלך החיים התקין, ייתכן כי אין צורך כלל בטיפול.

צוות רב-מקצועי שכלל 9 רופאים, שני פסיכולוגים ושני נציגי מטופלים פיתח את ההנחיות הללו לטיפול. ההנחיות התבססו על סקירה שיטתית ועקבו אחר הליך ההיענות של ה-Institute of Medicine במטרה להבטיח שקיפות ומעורבות של החולים.

המסמך כולל 46 המלצות בנוגע להערכת וניהול טיקים בחולים עם תסמונת טורט והפרעת טיקים כרונית. אלו כללו המלצות בנושא ייעוץ אודות המהלך הטבעי של הפרעת טיקים, הדרכה של המורים והעמיתים, הערכה של תחלואה נלווית והערכה תקופתית חוזרת של הצורך בהמשך טיפול.

אפשרויות הטיפול צריכות להיות מותאמות אישית והבחירה תתקבל בעקבות החלטה משותפת בין המטופל, המטפל והרופא, לאחר התייחסות ליתרונות והנזקים של כל טיפול ונוכחות הפרעות נלוות. אפשרויות הטיפול כוללות מעקב זהיר, CBIT, או טיפול תרופתי.

טיפול CBIT כולל תכנית טיפול מותאמת, המורכבת מאימוני היפוך-הרגלים (Habit-Reversal Training), אימון הרפיה והתערבות תפקודית להתמודדות עם מצבים בהם חלה החמרה בטיקים. התכנית הבסיסית ניתנת לאורך שמונה מפגשים, אם כי לעיתים נדרש אימון ממושך יותר כאשר לחולים מודעות ירודה לטיקים או בנוכחות נטל כבד של סיבוכים פסיכיאטריים. טיפול CBIT כולל שני מרכיבים: אימון מודעות לזיהוי הדחפים והיפוך הרגלים לאימון החולים להתמודד עם הדחפים ללא הטיקים.

ההנחיות כוללות גם התייחסות לגירוי מוחי עמוק והמומחים מזהירים כי מרכזים מעטים מנוסים בטיפול זה בחולים עם תסמונת טורט ואין הסכמות אודות היעד המוחי האופטימאלי לטיפול בטיקים. ההמלצה היא לשמור אפשרות זו לחולים לאחר כישלון טיפול התנהגותי ותרופתי ולהשלים בדיקות סקר מקיפות לזיהוי החולים בהם התועלת הרבה יותר לצד הסיכון הנמוך ביותר משנית להתערבות.

בהנחיות נכללות גם המלצות כיצד להציע ולעקוב אחר טיפולים אלו. עוד נכללות המלצות אודות ההערכה והשימוש בגירוי מוחי עמוק במבוגרים עם טיקים חמורים ועמידים לטיפול וכן הצעות למחקר עתידי.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן