צפייה במשך שעות רבות בטלוויזיה עשויה לפגוע בהתפתחות פעוטות (JAMA Pediatrics)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין צפיה במסך במשך שעות רבות ובין מגוון תוצאים שליליים, כולל עיכוב קוגניטיבי והישגים נמוכים בלימודים.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין זמן מסך ובין התפתחות הילד באוכלוסיה של אימהות וילדים. המחקר כלל שלושה גלים, עם 2,441 אימהות וילדים (47.9% היו בנים). באלברטה, קנדה. החוקרים אספו נתונים אודות הילדים בגילאי 24, 36 ו-60 חודשים, כולל זמן מסך (סך שעות שבועיות) ותוצאות התפתחותיות (שאלון Ages and Stages Questionnaire).

ילדים בגילאי 24, 36 ו-60 חודשים צפו בטלוויזיה במשך כ-17, 25 ו-11 שעות בשבוע, בהתאמה. ערכים אלו תורגמו לכ-2.4, 3.6 ו-1.6 שעות זמן מסך בכל יום בכל קבוצת גיל, בהתאמה.

מהנתונים עלה קשר בין עליה בהיקף זמן מסך בגילאי 24 ו-36 חודשים ובין תפקוד התפתחותי נמוך יותר בגילאי 36 חודשים ו-60 חודשים, בהתאמה. בקרב בנות תועד סיכוי גבוה יותר לציונים גבוהים יותר במבחנים להערכת ההתפתחות ונטייה לזמן מסך מועט יותר. מנבאים אחרים של מדדים גבוהים יותר במבחנים להערכת ההתפתחות כללו חשיפה של הילד לקריאה, שעות שינה בלילה וכאשר אימהות דיווחו על רמות דיכאון אימהי נמוכות ורמת הכנסה גבוהה יותר.

החוקרים קוראים לרופאי ילדים ואנשי מקצוע אחרים לעודד פיתוח תכנית מותאמת אישית לידלים ומשפחות בכדי להבטיח כי ילדים אינם צופים בטלוויזיה זמן רב מדי, בהיקף המפריע לאינטראקציות פנים מול פנים או לזמן המשפחתי.

JAMA Pediatrics 2019

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן